תצווה

פרשת השבוע היא פרשת "תצווה".

זו הפרשה היחידה בתורה, מאז לידת משה, ששמו אינו מוזכר בה וזה לא סתם במקרה, אלא שלאור "בקשת" משה לסליחה לבני ישראל על חטא העגל, משה ממש דורש מאלוקים לסליחה לעם ואם לא?- אז מחוק אותי מספרך!

זו לא סתם דרישה מהפה ולחוץ.

כל מהות משה היא התורה, כנותן התורה, לא סתם התורה נקראת "תורת משה" ועדיין משה דורש למחוק את שמו באם לא תמצא המחילה לעם.

בפועל האלוקים סולח לעם, אבל היות ובקשת צדיק אינה לחינם, אז שמו נמחק מפרשה אחת!

אבל בעוצמה הזו של מחיקת שמו של משה מפרשה בתורה, וכביכול פגיעה במשה או ירידה בדרגתו, כי שמו לא הוזכר בפרשה, אנו מוצאים את העוצמה האמיתית שהאלוקים נותן למשה וכותב עליו בגוף ראשון "ואתה תצווה".. האם משה הוא המצווה או רק מעביר את דבר ה' לעם?

בפרשה הזו, האלוקים פשוט הופך ומעלה את משה לדרגה של מצווה בעצמו, כלומר משה מתאחד בדרגתו עם האלוקים ולא סתם הוא נקרא "איש האלוקים", דבר אחד עם האלוקות, חיבור אחד, כל זה בזכות אהבתו ונאמנותו של משה לתורה ולאלוקים.

בהמשך לפסוק הפתיחה נכתב:

"ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". והמשך הציווי לאהרון נכתב:"יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר..."

על שני הפסוקים הללו החסידות שואלת שאלות מאוד קשות ונוקבות:

1. מדוע השמן ניתן למשה, הרי משה לא מדליק את הנרות בבית המקדש, רק אהרון הוא זה שמדליק, אז מדוע הציווי כתוב על משה?

2. מדוע כתוב "שמן.. למאור"- מאור זה שם העצם היה צריך להיות כתוב שמן.. להאיר?

3. מדוע אצל משה נכתב "נר תמיד" ואצל אהרון ובניו "מערב עד בוקר"?

4. מדוע כתוב "ויקחו" בלשון לקיחה ולא בלשון "נתינה "ויתנו לך"?

מענה בקצרה, כי יש כאן הסברים של עמודים רבים, במאמר, שהוא אחד מעמודי התווך של הרבי מליובאוויטש:

השמן מסמל את הדעת, החוכמה העמוקה, השמן הוא דבר שמטבל את הטעם במזון, מוסיף ענין, השמן מסמל גם את הרזים, הסודות, היותר כמוסים בתורה, למי שמעמיק בה, כמו החסידות שהיא עומק עמוק יותר לתורת הסוד, הזוהר, שנמשל ליין.

לפעמים משה צריך לעורר בעם את הכוחות הלא גלויים, הנסתרים, ע"מ שיעשו את רצון האלוקים, זה תפקידו של משה, כאדם שהגיע לדרגת חיבור אחד עם האלוקים "ואתה תצווה", כפי שנאמר עליו "חציו איש וחציו אלוקים"- כלומר הוא ממוצע מחבר בין האלוקים ובין העם, כאדם שקורץ ושייך לשני החיבורים שיש לחבר בניהם.

משה הוא האש שמחברת את העם לאלוקים והופכת את השעווה והפתיל לנר (בסיום אספר סיפור על זה מהרבי).

אהרון תפקידו לעורר את נשמות בני ישראל, מצד האהבה שלו לעם.

משה נחשב למאור ואהרון למדליק את המאור ולכן השמן היה צריך להגיע קודם למשה.

כשחשבנו שכבר הבנו את ההסבר של הרבי, הרבי שאל עוד שאלה,

אז למה המאור צריך בכלל תוספת של שמן, הרי הוא מאור ולא האור, שצריך להוסיף בו שמן להאיר?

עונה הרבי במאמר, שכל הכח של משה, המאור, הוא בזה שבני ישראל מוספים בו את הכח שלהם, ונותנים לו ומפקידים בידו את השמן ולא סתם שמן, אלא שמן כתית- המשובח ביותר, כלומר משה צריך לעורר בעם את האש, את הצורך הבלתי נגמר לתורה ולפעמים גם בכח של התרסה בפניהם, למרות אהבתו אליהם, ולכן הכל נכתב בלשון של "ויקחו" ולא בלשון ויתנו, כי נתינה באה מאליה ולקיחה צריכה לעורר את האדם לזה.

אבל הדבר החשוב הוא שיש כאן יחסי גומלין, משה הוא העם והעם הוא משה.

המאור חייב את השמן ולולא השמן, אין לו זכות קיום, למרות עוצמתו, ולכן משה אומר לאלוקים אם אין סליחה לעם, מחק אותי מהספר שלך, כי משה הבין שללא העם אין לו זכות קיום למרות, אגב, הבטחת האלוקים שיעשה ממשה עם חדש וגדול, אבל משה מוותר על ענין זה, חשובה לו הצלחת העם הזה שהוא העלה ממצרים!!!

לכן גם במשה, שאמור לעורר את האש בעם ולגרום להם לבוא וללמוד תורה בצורה הכי עמוקה מתוך הדעת והחוכמה של העם, האש הזו צריכה להיות דלוקה כל הזמן, באופן של תמיד.

אצל האהרון, זה יכול להיות מבוקר עד ערב, הרצון ללמוד בשעות הפנויות מעיסוקים ודאגות הפרנסה, מתוך האהבה לתורה, אצל משה זה חייב להיות מתוך אש לתורה, אש שלא ניתן בכלל להפסיק ללמוד בה בגלל עומקה הבלתי נגמר, לא סתם נאמר על לומד התורה "מוסיף דעת מוסיף כאב"- כי ככל שמעמקים בתורה מבינים שעוד לא למדנו כלום, לעומת "תורות" אחרות ומקצועות ששם מגיעים לרף מסויים ואז נעצרים ולכן משם גם "זוכים" לגאווה מקצועית, לא כך בתורה- היא גורמת לך להשפיל את עצמך למטה בגלל עומקה הבלתי נגמר.

אז עד כה ענינו על כל השאלות בקצרה מאוד.

איך זה קשור למסחר, לימינו?

כל מוביל קהילה זקוק לקהילה!!!

אין מוביל באין לו את מי להוביל.

גם מנטור מוצלח ככל שיהיה זקוק לתדלוק ולכח מהקהילה שלו.

אם זה מעסקאות של הקהילה, אם זה משאלות וכו'- משם הוא ניזון ומשם הוא יכול לעזור ולהביא לידי ביטוי את יכולתו לעזור לקהילה.

יחד עם זאת, לא פעם מוביל הקהילה, כמנהיג, צריך וחייב לעורר את ה"נתינה" הזו מהקהילה ולכן הוא פעמים יכול לדבר קשות ופעמים לדבר ברכות,  הוא מוכרח, ע"פ התנהגות הקהילה, לגרום לקהילה לפתוח את הראש והעיניים (ולפעמים גם את הלב) בצורה של "ויקחו" ולא בצורה של "ויתנו" ודווקא השמן מהקהילה צריך לבוא למשה, למוביל הקהילה.

תפקידו של מוביל הקהילה הוא לעורר את האש ולהצית את האש בכל אחד מחברי הקהילה שתהיה לו אש למסחר, אש ללמוד, ובעיקר אש להצלחה ולרווחים, אבל כל זה צריך להגיע ע"י השמן, הדעת, החוכמה, הלימוד, המטבל של השמן שמוסיף טעם לאוכל.

אין הצלחה ללא השקעה.

אין הצלחה ללא רכישת הידע המתאים להצלחה.

אין הצלחה ללא התמדה קבועה.

נכון, לא ניתן כל הזמן לעסוק רק בלימוד ובתרגול וחייב בעיקר רק לסחור, אבל המסחר החי וההצלחה בו, חייבת להיות מבוססת על האש שבתוכנו, להמשיך ללמוד גם כמו אצל אהרון "מערב עד בוקר" כלומר, כל המסחר שלנו בשיטה שלנו לבסוף חייב להיות מבוסס על הלימוד, קריאת החדשות, ללא זה לא נבין לעומק את הדברים וגם נעשה טעויות.

בסוף אנו סוחרים ע"פ הטכני, אך הלימוד  לעומק של החדשות, התמחור שלהם, ההבנה של השחקנים במניה הם תמיד חייבים להיות שם ברקע, בראש שלנו.

החדשות הם השמן שצריך לפעפע בראשנו כל הזמן, שיטות ההכשרה חייבות להיות מבעבעות בראשנו בזמן המסחר וההדלקה עצמה, הביצוע, חייב להיות ע"פ ההרגל מערב עד בוקר, אבל הכל מתחיל מהאש שמוביל קהילה חייב להצית בכם ואתם חייבים לקחת זאת אליו בחזרה לבסוף, בקהילה שרוצה לצמוח ולגדול.

סיפור לסיום, כפי שהבטחתי.

פעם בא אדם חשוב לרבי לפגישה אישית.

הוא הגיע לרבי לאחר ששמע מהרבי שיחות רבות של הרבי שהמוטיב העיקרי בהן היה "להיות נר להאיר" שכל יהודי צריך להיות דוגמא אישית לכולם גם בקהילה שלו וגם החוצה לגויים.

בסיום השיחה הוא שאל את הרבי בערך כך:

אני הבנתי את תפקידי שאני צריך להיות הנר להאיר

אבל מה תפקידך אתה?

הרבי נהיה רציני מאוד והלך לארונו והוציא לו נר ואז הרבי שאל אותו: מה אתה רואה?

נר- ענה האיש.

הרבי ענה לו שהוא טועה, הוא רואה שעווה ופתיל בתוכה.

מתי הם הופכים לנר?- כשהם מתאחדים ע"י האש.

האיש, שהבין את דברי הרבי, שאל את הרבי שאלה אחרונה לפני צאתו מהדלת,

רבי, האם את הנר שלי הדלקת?

הרבי ענה לו בחיוך: נתתי לך את הגפרורים!!!

המשמעות היא שנכון שתפקיד המנהיג/משה היא האש, אבל באם רק המנהיג ידליק את האש, היכן העבודה שלנו בעצמנו?

כלומר הרבי רמז לו:

נתתי לך את כל הכלים, כולל הגפרורים, להצלחה, עכשיו אתה תעשה את מה שמוטל עליך, את העבודה הקלה ביותר, רק להצית את הגפרורים ולהדליק את האש לנר, שידלוק באופן של תמיד.

ומסר לי אליכם חברים/ות

אל תצפו שרק אני אדליק אצלכם את האש,

אני תמיד יעדיף שהכל יבוא מכם

כשהייתי במצב של שאני זה שמדליק את האש, אז גדלו כאן סוחרים מפונקים שחיכו שיעשו עבורם הכל והם רק ישבו בשקט ללא שום הזזת אצבע בכלל ולבסוף אש כזו גם נכבית ומהר.

היום, אני נותן את כל הכלים והאמצעים להצלחה, כולל עוד 5 מודולים חדשים, הכשרות שנתווספו וחידודים ומיקצוע אין סופי, למי שרוצה להרחיב את ידיעותיו, נתתי את הגפרורים, הנר והכל- כעת נשאר לכם התפקיד להדליק את האש, אצלכם, לעשות שימוש נכון ולנצל את כל הידע הרב שיש לנו בהכשרה לצבור עוד שעות לימוד ועוד אסטרטגיות שיצטלבו לכם עם עוד אסטרטגיות לקבלת וודאות גדולה בהרבה בשיטות שלנו, אבל כל זה לא יקרה ללא האש שלכם וללא ה"לקיחת" שמן מכם.

שבת שלום ומבורך