שופטים

פרשתנו היא פרשת "שופטים".

הפרשה פותחת בפסוק: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך".

לעומת זאת בנביאים מופיע פסוק דומה אך שונה לתקופת הגאולה:

"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה".

מדוע הוחלפו השוטרים ביועצים בתקופת הגאולה?

שוטר תפקידו לאכוף את הדין על האחר.

יועץ אמור לתת עצה בערך ו"בגובה העיניים" לאחר, עצה שתתאים לערכו, מעמדו ולפי כוחו ויכולותיו

לכן בתקופת הגאולה לא נצטרך לשוטרים ונעזר ביועצים כי לרע לא תהיה מציאות והיועץ יתן את העצה הטובה ביותר לאדם שמבקש אותה למענו (כל ההסבר כאן כמובן הוא על רגל אחת לשם הקיצור).

בהמשך הפרשה מדובר על הציווי לערי מקלט שתפקידם היה לקלוט את הרוצחים, נוטלי הנפש, עד לזמן המשפט ע"מ לא יהיה מצב של נקמת דם.

ונשאלת השאלה, התורה היא ניצחית והרי היום אין ערי מקלט?

אומרים חז"ל: "דברי תורה קולטין" (מסכת מכות).

מסבירה החסידות, ערי מקלט מלשון קליטה, מקום לנפש החוטאת שנטלה נפש של אחר במזיד או בשגגה (עד שיתברר דינו) גם התורה היא עיר מקלט לנפש, לנפש טהורה, שירדה לעולם והתלכלכה כאן, בין במזיד ובין בשוגג, מחוסר ידיעה או חקירה או הולדה לבית ללא ידע ביהדות והילד הוא כמו תינוק שבוי ולכן אין לו ידע על נשמתו היהודית ומהותה, לכן הבריחה לתורה, שבכוחה להחזיר את נפשו של היהודי למקור חוצבה ע"י דברי תורה שהן קולטין.

בהמשך נקרא את הפסוק שלבטח כולנו מכירים:

"כי האדם עץ השדה"

מדוע נמשל האדם לעץ, הרי האדם הוא נזר הבריאה?

העץ קשור כל הזמן עם שורשים עמוקים באדמה.

העץ וכל צומח יודע, שהחיות והמקור להמשך חיותו היא האדמה.

העץ סובל את כל שינויי העונות בשנה,

ועץ פרי מניב פרי משנה לשנה והוא אינו עונתי כמו הצמחים שגוועים בתום עונתם.

גם יהודי הוא כזה, הוא שואב את כוחו וחיותו מהתורה ומעצם הקשר שלו עם הבורא שלו.

יהודי בתוך תוכו ומהותו יודע ומבין שהוא לא יכול להתנתק לרגע אחד מהבורא ומהתורה, גם באם למראית עין זה נראה כרגע הפוך ומנגד לתורה, בתוך תוכו היהודי לא יכול להתכחש למהותו.

לכן יהודי שלמד, אפילו פעם אחת תורה, נטע בליבו שורשים עמוקים והוא יודע בתוך תוכו שזה לא מספיק והוא חייב מידי פעם לבוא ול"טעום" מהתורה, מהמים של התורה, פעם זה באיזו חנוכת בית שהוא נוכח בה או עושה אותה לעצמו על בית חדש, פעם זה בברית ופעם בבר מצווה של הילדים ופעם בחתונה שלו או של משפחתו וחבריו, בחנוכה ובפורים וכו'...

כך גם במסחר כמו כל הדברים הנ"ל:

סוחר חייב להבין שהוא חייב להיות קשור כל הזמן לידע (כמו לתורה)

כשעשה חטא במסחר הוא חייב לברוח לידע במיידי- לחזור לחומרים, להבין שהוא עושה את הדברים נכון וע"פ הכללים ואם עשה נכון, הוא צריך לבדוק את רמת הידע הכללית שלו בתחום, כי התחום שלנו הוא תחום  שאין בו הפסק של השקעה בלימוד ובידע.

ראיתם פעם רופא או מהנדס שהפסיקו ללמוד גם לאחר התואר שלהם?

סוחר זה מקצוע לכל דבר וענין- לא תשקיע בידע, לא תוכל להתקדם ולפרוץ את גבולות הרווחים שלך, ומי לא רוצה להתקדם ברווחים?

סוחר אמיתי יודע שהוא חייב להשריש שורשים בלימוד מעמיק של המסחר.

סוחר יודע שבשביל להניב רווחים קבועים, מידי שנה, הוא צריך לשלוט בכל העונתיות/התנודתיות במניות או בשוק, לשלוט בלונג ובשורט כאחד, אחרת בתקופות שונות הוא לא יוכל להניב פירות, הוא צריך להיות כמו העץ שסובל את כל סוגי העונות וממשיך להניב פירות ורווחים.

סוחר יודע שבשביל זה הוא צריך יועץ שייעץ לו בצורה הכי מתאימה עבורו ועבורו בלבד את הדרך המתאימה לו אישית ופעמים היא שונה לגמרי מהייעוץ לסוחר אחר עקב הבדלי אישיות, תיק וכו' 

איך עושים זאת? - היכרות אישית ושיח קבוע עם היועץ שלך שבחרת עבורך.

אם היועץ אמיתי (ולא עובד ע"פ שטנצים קבועים של מסרים) הוא ידע לתת לך את הייעוץ וההכוונה הטובים ביותר עבורך במיוחד, בדיוק לפי התיק שלך ובעיקר לפי האופי והאישיות שלך.

איך תדע שאכן ההכוונה טובה עבורך?

אתה תחוש את זה בגוף שלך ובמח שלך, ברגע שדברי המנטור "יתפסו" אותך, ההכוונה "תקלוט" אותך בתוכה ובשכל שהיא תעשה לך, אתה תדע שקיבלת "דברי תורה קולטין" והם אלו שישימו אותך בעיר מקלט, במובן החיובי, ועל המסלול הנכון להצלחה.

שורשים נוספים של הסוחר המוצלח הם הקהילה שלו.

ציידים צדים בלהקות/בקהילות וסוחר הוא צייד!

לדעת לצוד את המניה או המניות הטובות ביותר.

מי שחושב שיש לו כבר מעט הצלחה והוא כבר לא צריך קהילה או מנטור, טועה(!)

והוא יגלה וימצא את טעותו במשך הזמן.

יש את המשפט הידוע:

"לעשירים מצליחים יש מנטורים, אחרים סתם מחפשים מידע בחינם".

חומר למחשבה:

באם אנו רוצים להפוך לעשירים האם יש לנו להתאים את תבניות מעשי העשירים 

או להתאים לנו את תבניות הלא עשירים?

שבת שלום לכולם