צו
צו
הפרשה שלנו היא פרשת "צו".
הפרשה פותחת במשפט (בפסוק השני): "צו את אהרון".
חז"ל אומרים: "אין צו, אלא לשון זירוז מיד ולדורות".
יש מס' לשונות ציווי בתורה לעם ישראל: "אמור", "דבר" וכאן "צו" שהוא קשור ובא מהשורש המילה "ציווי", מכאן למדו חז"ל שכאן יש משהו מיוחד, בגלל הדגש על הציווי ולכן זו מצווה לזירוז ולדורות.
החסידות מסבירה זאת בפן נוסף, צו בא גם מהמילה צוותא – התחברות.
בשעת קיום המצווה האדם נעשה בצוותא וחיבור עם הבורא, כי בעצם היהודי הוא שותף למעשה בראשית, ובהסכמתו נברא העולם ובהסכמת היהודי הוא בחר לרדת מנשמה ענקית למעלה, שחיה אלוקות בכל רגע, לגוף התחתון שלנו, כאן למטה.
אבל דווקא ע"י הגוף שמבצע את המצוות, אנחנו בצוותא עם הבורא, כשותפים להוריד ולהחדיר אלוקות בבריאה פה בעולם שלנו, למטה, שהוא התחתון מכל העולמות, דווקא ע"י המצווה והתחברות.
יש מצוות שתפקידן לחדור את המהות שלנו, ללא עוררין, דווקא ע"י פקודה- צו!
ויש מצוות שהן יותר מקיפות אותנו, רק בחיצונית ו"נותנות" לנו פתח, כביכול, של ברירה לשמוע או שלא לשמוע,
אבל פקודה/צו, היא חודרת את פנימיות הנפש שלנו ואנו חשים איתה קשר הדוק וחיבור עצום עם הבורא, למרות שאין יחסיות בין נברא לבורא, אבל זה מה שהבורא "שתל" לנו כשליחים והשותפים שלו פה בעולם- הורדת רוחניות לעולם גשמי וגס.
בהמשך יש את הפסוק הבא : "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".
אומר על כך תלמידו של הבעל שם טוב הצדיק, הרב המגיד ממזריטאש:
"שכאשר אש תמיד תוקד על המזבח, מובטח שה"לא" – "תכבה". כלומר, שכאשר יש ליהודי את האש הפנימית שלו, הזיקה והקשר ליהדות, מובטח לו שהדברים השליליים יתכלו ויסתלקו מפני האש!
אש של התלהבות, אש של "רעב" חיובי. אסור לעשות דברים רק מתוך ההרגל הקבוע, חייב לבוא עם "אש בעיניים" והתלהבות בכל רגע ורגע רק כך מצליחים לשמור על הגחלת היהודית.
איך הדברים קשורים לחיינו לחיי המסחר?
בכל רגע נתון בחיינו אנו חיים תחת "ציווים" שונים- נהלים בעבודה, כללים בנהיגה ואפילו בבית עוד מהיותנו ילדים קטנים ועד גיל ההתבגרות שלנו.
לכל אחד מאיתנו יש כללים וציווים שאהב או שהוא עדיין אוהב מהוריו, במקום העבודה שלו ואפילו בנהיגה יש דברים שנעשה ללא עוררין ויש דברים שננסה לעגל את הפינות או נעשה, נגד החוק, כשנבחין שאין שוטר מול עינינו.
ולכן כל "ציווי"/נוהל כזה או אחר בחיי היום יום שלנו יותר חודר אותנו פנימה ואנו נקיים אותו בדרך מהירה ומתוך התלהבות או הרגשת הסכמה עם הכלל הזה או ההוראה הזו ויש דברים שאנו פחות "מחוברים/מסכימים" אליהם ולכן היות ויש לנו זכות בחירה, פעמים נעשה אותם ופעמים לא!
החוכמה בחיים היא לעשות את מה שאתה אוהב ורוצה לעסוק בו באופן של "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", בדיוק ע"פ ההסבר של הרב המגיד לעיל.
כאשר יש לנו שמחת חיים בעיסוק שלנו, בעבודה, בתחביב, בתרומה לאחר אזיי זה חייב להיות מלובה באש חיובית, אש שמכבה כל היבט שלילי שלנו וכל חולשה פנימית שלנו וכל עייפות שלנו.
למה בעצם?
כי ההתעסקות במה שאני אוהבים חודרת את פנימיות הנפש שלנו והאהבה הזו יורדת פנימה החל מהרצון במח שלנו ששולט בלב ובאש וההתלהבות שלנו.
דוגמאות:
ישנם חיילים, שטרם גיוסם, היו לא פחות מתאימים לעבור תהליך של טייס/ חייל קרבי, באופי, בכושר הפיזי, במראה הגוף הכללי החלש מעט, אך ברגע שהם החליטו החלטה פנימית עם עצמם, החלטה שבאה מהנפש הפנימית אזיי גם הרצון חדור בזה ומתחיל להניע את כל הגוף לחתור למטרה ולהגשים את החלום.
גם סיפורי שבי קשים מנשוא, ברגע שהנמצא בשבי החליט בנפשו ששום דבר לא ישבור אותו, השבוי צלח את כל העינויים ואף יצא מזה בחיים וחזר למשפחתו בשלום- כלומר הכל מתחיל בראש- ברצון ומסתיים בחום והאש שבלב.
אז בשביל להצליח בחיים חייב קודם את ההחלטה- הרצון העז והא כבר ישרוף כל התנגדות ושורש רע ע"י ההתלהבות של האש הפנימית שלנו.
גם במסחר זה כך.
מי שמגיע עם אש קבועה, יום יום למסחר ולאחר שסיכם עם עצמו, שיהיה מה שיהיה הוא יצליח- אז הוא יצליח!
הוא מבין שזה ענין של תהליך וזמן ותרגול והבנת עוד סיטואציה במסחר ולימוד של עוד הטעייה שחווה וכו' עד אשר הוא התמלא ידע וניסיון ואז באה הפריצה שלה חיכה כל הזמן, אבל באם הייתה חסרה לו ההתלהבות והבדיקה העצמית/ משוב /ביקורת על כל עסקה ועסקה שלו (לימוד מעמיק והסקת מסקנות ואפילו רישומם ושינונם גם ממה שעבד וגם ממה שלא) אזי סוחר כזה חי על זמן שאול במסחר ומשב רוח קטן שינער אותו, עקב מס' הפסדים, פשוט יגרום לו לעזוב את המסחר, רגע לפני הפריצה שלו.
למה?- כי אין לו את רוח ההתלהבות, הוא אינו חיי מסחר באמת.
מאיפה באה האש הזו במסחר?
זה מתחיל בראש ובראשונה ב "צו" - כללי ציווי שחודרים אותך כסוחר, שהבנת כל כניסה ויציאה שלך בעסקה ואתה פשוט יודע על מה להישען בכל שלב במסחר.
אתה מבין בזמן ההכשרה שלך שבאמת הכל עובד ויש לך כאן כללי פקודות וציווים שתפקידם לשמור עליך, אבל גם לחבר אותך בצוותא למסחר עצמו ובעיקר בצוותא ובשפה אחת עם כל הקהילה שלך עד להצלחה המתמשכת והעקבית שלך כסוחר.
שבת שלום לכולם