פורים

פורים


הרבה לא יודעים אבל חג הפורים חשוב במעלתו מעל לכיפורים.

זה נכון שבכיפורים אנו צמים ודומים למלאכים ויש לנו איסורים וכו',

אבל בפורים משיגים את כל זה דווקא ע"י אכילה ושתיה ודווקא אפילו ע"י מעט אלכוהול "חייב איניש לבסומא".


למה בעצם?

חז"ל אומרים שכפורים זה רק כ' פורים, למרות שכפורים הוא ציווי מהתורה וקדם בציווי לפורים, אבל היות והחג הזה בא דווקא ע"י כח העם, מלמטה, שעמד בתוקף אל מול הגזרות יחד עם פעולות מרדכי ואסתר, אזי החשיבות שלו גדולה מכפורים שמהתורה.

חז"ל מספרים לנו, שמרדכי בדורו היה גדול ממשה רבינו, שדווקא בתקופתו של מרדכי היהודים קיבלו (ועשו) את מה שניתן לנו בהר סיני (ישנו מאמר מדהים של הרבי שנקרא "וקיבלו היהודים" ששם הכל מוסבר באריכות רבה מאוד).


אז מה קרה בעצם מעבר לסיפור שכולנו נשמע במגילה?


בא המן וגזר את הגזרה ע"פ הפור (הטיל מטבע- מכאן שם החג פורים", על שם הפור), מרדכי שהיה שר אצל אחשוורוש, "יושב בשער המלך", ואסתר שהייתה מלכה, כאמור, יכלו לנצל את מעמדם "הדיפלומטי" בחצר המלך, בטח מרדכי, לאחר שהציל את המלך וזה נרשם בספר המלך- הוא יכול היה לדרוש על כך את ביטול הגזרה ובטח ובטח אסתר, מלכתו של אחשוורוש.

אך אסתר ומרדכי לא פעלו בדרכים ה"מקובלות", הם דווקא פעלו בדרכים מקובלות אחרות קודם, ע"פ חוכמת הנסתר, הם הבינו שהגזרה היא על מעשה חטא רוחני, על האכילה והשתייה משולחנו של המלך, שהזמין את כל העם לבוא ולאכול ולשתות עימו בסעודה, שארגן לכולם ורק בביטול הגזרה הרוחנית יוכלו לעבור לטיפול בדרך המדינית.

אסתר גזרה על היהודים לצום עליה 3 ימים כחלק מה"טיפול בבעיה",

מרדכי לבש שק אבל ואסף ילדים קטנים, רבבות ילדים ברחובות, באישור ההורים כמובן, ולימד אותם הלכות של בית המקדש, הלכות ששייכות רק לכהנים גדולים, הלכות קמיצה, להקטרת הקטורת בבית המקדש.

לכאורה מה הקשר בין ילדים לפעולה של בוגרים ובטח לפעולה ששייכת רק לכהנים ורק לכהן גדול בטח ובטח כאשר היהודים בכלל נמצאים בגלות, בפרס ומפוזרים בכל העולם?- היפך השכל וההיגיון לגמרי! כל שכן שקיימת כאן סכנת נפשות אמיתית מהמן לאחר גזירתו.

אלא שכך מצופה מאיתנו לנהוג בזמן צרה רוחנית וגזרה רוחנית, לעבוד מעל לשכל וההיגיון, דווקא לחנך את ילדנו למשהו על שכלי ולהבין שגזרה רוחנית באה על ירידה רוחנית וקודם יש לטפל בה ורק אח"כ בבעיה עצמה.

אם נשווה זאת לעולם הרפואה יש קודם לטפל בשורש הבעיה ורק אח"כ בבעיה עצמה, לצערנו, בטיפולים כיום, לרוב יתנו לנו טיפול רק בבעיה עצמה ולא טיפול בשורש הבעיה (מכאן גם המסחור והכספים הרבים שחולבים אותנו בתרופות, אבל זה כבר לפעם אחרת).


מרדכי ואסתר לא החלו לזעוק ולרוץ, ללא תוכנית, למלך לבטל את הגזרה.

הם קודם השקיעו בבסיס שלנו כעם, ובטח בעתיד שלנו, בילדים שלנו, להחדיר בהם אמונה אמיתית, על שכלית, ללא שאלות, אז ורק אז כאשר הבסיס הרוחני הוא איתן וחזק ניתן לטפל במכשול בדרכים ה"מקובלות".

ובעיקר לתת לנו להבין, כמו ממרדכי ("וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן, כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ; וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה"), שאסור להתרפס בפני הגויים ולהראות חלש מולם, אלא דווקא עמידה איתנה ואמיצה יחד עם טיפול בשורש הבעיה היא זו שתביא "ליהודים הייתה אורה ושמחה" ודווקא אז המן הופך למוביל הסוס והמשרת של מרדכי עד אשר גם תולים אותו על העץ.


איך ניתן לתרגם זאת לחיינו?


בחיים אנו נתקלים לא פעם בכל מיני מכשולים ובעיות, אנשי "המן" שונים, בעבודה, בבנין בו אנו גרים, במקצועות שלנו וכו', יש להבין שאם משהו רע קורה לך, קודם כל יש בעיה שהתחילה אצלך (בטח שמעתם את המשפט כשאתה מאשים ומצביע על משהו כאשם אז יש גם שלוש אצבעות שמופנות אליך), טפל בשורש הבעיה ורק אז תפנה בדרכים דיפלומטיות ל"המן" שמולך, או מעליו, כפי שאומרים חז"ל: "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים".

בשפת הקודש שלנו (העברית התנ"כית) לכל מילה יש משמעות ולכל מילה במשמעות שלילית יש גם את ההיפך, החיובי,  כך במילה "צרה", כאשר יש צרה חפש את ה"צהר", את החלון, שממנו יוצאים מחוזקים בדווקא.

באם ננהג בדרך זו, במקום כתגובה מהירה, ללא מחשבה וללא טיפול שורשי, אז נוכל לספור עד עשר, להקשיב, להבין, להתחזק בדעות של אחרים ודווקא ששונים ממך באופי, אז באמת נוכל לחזור ולטפל בבעיה בצורה נכונה ודיפלומטית.

לא תמיד תגובה חזיתית היא הנכונה.

כן לעמוד על שלכם, באם הצדק איתכם ובגאון רב, אבל במקביל יש לטפל בשורש הבעיות.


גם במסחר זה כך...

סוחר שמתחיל לסחור, ללא רקע מתאים, כאשר לא קיבל הכשרה מתאימה, לא יצליח! הוא תמיד יתלה זאת במה שלימדו אותו, אך באם הוא יבין את סיבת ה"מחלה", שהקורס או הידע שלו אינו מספיק להצליח בתחום או שהוא לא מפנים שמסחר זה מקצוע רציני לכל דבר וענין, הוא לא יתרפא ממחלות ההפסד שלו.

המרפא הוא בסיס חזק ומוצק, כידע ראשוני ומשם לבחור הכשרה הכי מתאימה למקצוע.

ומה קורה למי שכבר רכש בסיס ואפילו היה במס' קורסים נוספים וכעת הוא מגיע להכשרה (מלשון להכשיר) טובה, אבל לא מצליח למנף אותה, למרות שהוא חש ויודע שזו הכשרה מעולה?

כאן בדיוק המקום לטיפול בשורש הבעיה, הבעיה היא שהוא נושא עימו עדיין "מחלות" והרגלים רעים מקורסים קודמים והם מפריעים לו להתקדם במסחר דרך ההכשרה החדשה, כי עדיין יש לו "שריטות בנפש" מההרגלים הקודמים.

אז מה הפתרון?  

התנתקות של מס' שבועות ממסחר לניקוי הראש, חזרה על כל החומר מחדש ושינונו עד שאתה "חי אותו", חזרה לאחר מכן לדמו, לתרגול של כל מה שלמדת ולאחר הוכחת תוצאות לעצמך או יחד עם המנטור שלך- תוכל לחזור למסחר חי עם הכוונה בדרך להצלחה אמיתית.


חג פורים שמח לכולם.