ניצבים

 ניצבים


פרשת ניצבים ברוח מנטליות ועוצמה של אחדות.

הפרשה סוגרת לנו את השנה  כי היא תמיד נקראת לפני ראש השנה.

ע"פ מסורת ישראל, בפרשה האחרונה בחודש, מברכים בה את החודש הבא ונקראת גם "שבת מברכים", אך בשבת זו למרות שהיא הפרשה האחרונה לחודש אין מברכים את החודש ונשאלת השאלה היתכן? זו הרי השבת שסוגרת את השנה לפני השנה הבאה וכיצד לא מברכים בה את החודש הבא שהוא גם הפתח והראשית לכל השנה הבאה?

המענה הוא פשוט, בשבת זו ה' בעצמו מברך את החודש,

ומה הברכה?

"אתם ניצבים היום כולכם"!

בכל מקום שמופיע "היום" בתורה הכוונה לראש השנה. 

ה' מברך אותנו בברכה של היום, בראש השנה, אתם בני ישראל, עומדים בצורה הכי חזקה ואיתנה, ניצבים, לפני הדין וזוכים בדין (בראש השנה זהו זמן של דין) כלומר הכח שלנו הוא באחדות שלנו, "כולכם", יחד בצורה של כח, ניצבים ולכן זוכים בדין.


המילה "ניצב" בגמרא מקבלת משנה תוקף, תקיפות של מלך- "ניצב מלך" (מסכת בבא בתרא) וכשהגמרא רוצה להדגיש את כח תקיפותו של המלך היא אומרת: "אמר מלכא, עקר טורא" ( אמר המלך, נעקר ההר), כלומר ה' נותן לנו כח של מלך ובכח הזה ניתן לעקור הר.

דיוק קטן וחשוב, לא כתוב סילוק ההר, אלא עקירתו של ההר, זו פעולה חזקה בהרבה.

כל הכוח הזה ניתן לנו רק כאשר אנו באחדות מלאה- "כולכם"!


פסוק נוסף שיש להתעכב עליו הוא:

"כי המצווה... לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".

מהפסוק הזה מתחיל כל עולם ה"תחשוב טוב יהיה טוב" שחזר עליו הרבי מחב"ד אין ספור פעמים.

המחשבות החיוביות והרצון החיובי הם שיביאו את התוצאות החיוביות.

אנשים טועים לחשוב שאם יאמרו לעצמם, "קשה לנו", "מי יתן לנו?", "מי יביא לנו?", "איך נצליח?" אז המרמור וה"אפסות" העצמית מול המצבים בחיים, יעזרו להם במשהו, אז בא הפסוק ואומר ליהודי, תתעורר על עצמך, בכח שלך לשנות את העולם, רק תרצה, תוכל לעוף לשמיים, תוכל להצליח בכל אשר תרצה ותאמין בו ובעצמך, באמת.

ושוב חידוד, לא כתוב שזה מצריך אפילו מעשה, אלא נאמר: "בפיך ובלבבך לעשותו", כלומר דווקא ע"י הפה ודווקא ע"י לב רחב ומורחב לאחרים הדברים יגיעו למצב של "לעשותו".

הכל תלוי במחשבה, בדיבור ובסוף גם במעשה, אבל המעשה הוא כבר החלק האחרון, מה שיגדיר את ההצלחה אלו המחשבות, הרצון והדיבור המכוון לרצון, המעשה כבר יבוא בדרך ממילא.

והפסוק הזה משלים וסוגר את תחילת הפרשה "ניצבים" באופן של "כולנו" ובתוקף של "אמר מלכא, עקר טורא" המחשבה המחוברת לאין סוף, תביא את הדיבור המתאים ובאופן הראוי והמכבד לכל אדם ואז הדיבור יגרום למעשה באופן של עקירת ההר.


איך זה קשור לחיים?

הכל מתחיל בראש, בהחלטה, בשאיפה, בהתמדה ובעקשנות, דרך שכנוע עצמי יום יומי שאין לנו שום מפלט למעט להצליח ועושים זאת מתוך להט, תשוקה ואהבה לתחום ורק באנרגיות חיוביות ובמנטרות חוזרות ונישנות על החוזקות שלכם (שמניסיון אני כבר יכול לומר שפעמים אף קשה לאנשים למצוא אותם, את אלו האמיתיים ולא אלו שאנו חושבים שהם החוזקות) וע"י הנמכת החולשות והעצמת החוזקות בתוספת תוכנית פעולה מאורגנת וסדורה אז "לא בשמיים היא" וכל מה שצריך זה את הסדר הנ"ל להצלחה ולחיים מאושרים, בריאים ומספקים מתוך הצלחה ורווחה בכל מעשי ידנו.


בברכת שנה טובה ומתוקה,

כי חשוב שהדברים יגיעו אלינו במתיקות.

(זה לא אומר שלא יצא פוסט נפרד לראש השנה ביום א'- אל דאגה).


שבת שלום לכולם ותזכרו תמיד

הרצון להיות מומחה הוא זה שחייב להוביל אתכם לחיים מקצועיים ומשמחים.

המומחיות מספקת הרבה מעבר רק למקצועיות, היא מספקת סיפוק, סבלנות, מיקוד והתמקדות, משמעת, בהירות, שליטה שקודמת לבהירות ובעיקר נותנת המון מקום ללמידה מהדרך ונכונות לדרך, גם באם היא מצריכה מעט הקרבה בטווח הקצר, כי בסוף קוטפים את הפירות המתוקים ועוד ניתן לטבול אותם בדבש.


המון בהצלחה בכל מעשי ידכם ובהחלטות הטובות לשנה הבאה מתוך כח של קהילה מאוחדת, אמיתית ותומכת- זה כוח הצלחתנו ושמחתנו.