מטות מסעי
מטות מסעי
הפעם זה ארוך מהרגיל אבל אני מבטיח לכם שווה לקרוא כל מילה ומילה.
פרשת השבוע היא "מטות ומסעי"
פעמים הן נקראות כל אחת בנפרד (בשנה מעוברת) אך לרוב, כמו השנה, קוראים אותן במחובר יחד ואלו גם הפרשות שמסיימות את ספר במדבר.
נהוג ע"פ מנהג ישראל לסיים ספר שלם, בסיום קריאתו, בקריאת "חזק חזק ונתחזק", כשכולם עומדים על רגליהם.
כך מתחילה פרשת מטות:
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר אשר ציווה ה' "
מטות- הכוונה לראשי השבטים, ל- 12 הנשיאים שהיו אז בכל שבט ותפקידם היה ללמוד תורה קודם ממשה ואז להעביר את המידע הלאה, כל אחד לשבט שלו, לפי ענינו ולפי ערכו, כאשר ראש השבט אמור להכיר את אנשיו מקרוב ולהסביר להם בדרכו אבל לפי ערך השבט.
נשאלת השאלה מדוע התורה מכנה כאן את האנשים הללו בשם "ראשי מטות" כאשר במקום אחר השם שלהם גבוה יותר: "נשיאים" או "נשיאי עדה"?
לכל דבר בתורה יש משמעות "תורה מלשון הוראה" (לחיים) ויש ללמוד את כוונת התורה.
מטות- זה ענף שנפל מהעץ, שהיה רך בתחילה והתקשה עם הזמן והפך לקשה וחזק, אך מצד שני הוא מנותק מהעץ, שונה לגמרי ממה שהיה בעודו מקושר לעץ וניזון מהעץ.
השילוב של שני הפירושים למילה מסמל את הקשר בניהן.
מצד אחד מצופה ממנהיג השבט, שצמח מהשבט, ללמד ולהנהיג את השבט ע"פ דרכו, אבל בערך לאנשיו (החלק הרך) ומצד שני הוא גם צריך להיות מטה וקשה, להנהיג דרך וכיוון בדרך של אכיפת החוקים וההלכות כפי שניצטוו מפי משה, שנצטווה מפי ה', ע"פ הכלל וטובת הכלל ולא ע"פ טובתו או הנאתו של כל אחד ואחד באופן אישי.
כלומר חייב להיות כאן ערך מיוחד ומעט מנותק מהכלל של העץ ומצד שני הוא חייב לבוא באופן יורגש המקור, העץ שיבין וירגיש את שורשו.
מה זה מלמד אותנו לחיים?
יש מצבים שבהם אנו כמו ילדים, קשורים לבית ולהורים ותלויים רק בהם ועם הזמן אנו מתפתחים ונעשים ענף "רציני" שיכול כבר גם להתנתק מהבית ומההורים (הכוונה להקמת משפחה משלנו) ולקבל החלטות על עצמנו, אבל ההחלטות יהיו ככל הנראה ע"פ מה שחונכנו בבית מ"העץ".
גם בחיי העבודה/צבא וכו' זה כך. בהתחלה "מדביקים" לך מנחה/משהו שיכשיר אותך לתפקיד ומשם אתה חייב להיות לבד, מנותק מאותו מנחה , משם אתה הופך להיות "מטה", עצמאי, מנותק מהמדריך, להתחיל ולהתמודד עם החלטות/בעיות/קשיים וכו', אבל ללכת בדרך שקיבלת בתחילת דרכך מ"העץ".
מי יכול להיות "מטה"?
כנראה שלא כולם, רק נבחרים שיודעים שהם מוכנים להתנתק, מוכנים לקבל החלטות קשות, מוכנים להתמודד עם קשיים ועדיין לא לעזוב את הדרך, להתמודד לבד עם העולם
ואם לא?, עדיף להישאר מחוברים לעץ!
יחד עם פרשת מטות מצורפת פרשת מסעי:
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצריים לצבאותם ביד משה ואהרון.."- רש"י מביא את מס' כל המסעות שהיו לבני ישראל במדבר, מב' (42) מסעות מיציאת מצרים.
החסידות מיד שואלת, מדוע הפרשה לא נקראת "חניות", שמסמלת את הרגיעה והשלווה, הרי בכל מקום בסיום המסע בני ישראל גם חנו ?
לשם החידוד, מדוע בעצם התורה מדגישה דווקא את "המסע" על פני "החניה"?
יתר על כן, הרי שבכל פסוק מצויין, בסיום המסע, גם החניה מהמסע, לדוגמא:
"ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסוכות".
החסידות מסבירה שהיות והתורה היא מלשון הוראה ואינה ספר היסטוריה, הרי שבעצם מדובר כאן על הנפש ועל מסעו של כל אחד מאיתנו בחיים.
כל אחד מאיתנו יוצא למסע מנקודה של מצרים (מצרים מלשון מיצרים וגבולות), מצרים מסמלת את ההגבלות והדברים הפחות טובים שבחיים, אבל כשמשהו או משהו דאג להוציא אותך מההגבלות הללו אתה יוצא למסע, למסע של החיים שלך, למסע של מב' מסעות!
ב- מב' מסעות אלו טמונים גם קשיים (כמו בכל מסע), כל אחד לפי ענינו ולפי המקום אליו נקלע (רש"י מביא שם את הענין לפי כל מקום שחנו בו).
במסע, בדרך ובמעבר למסע הבא, לאתגר הבא- העיקר הוא המסע ולא החניה.
החניה היא הרגיעה וצבירת הכוחות עד למסע הבא ועד שמגיעים לנחלה, לארץ ישראל (או בהשאלה, למטרה אליה נשלחנו לעולם הזה).
אז איך בכל זאת מתמודדים עם ריבוי המסעות והקשיים במקום של מדבר, של קושי ויובש וצמא ומזיקים לא מעטים ושודדים בדרך?
ע"י המיקוד במסע הבא, ע"י המיקוד במטרה, ע"י המיקוד בשליחות שלנו, במה שאנו עוסקים בחיי היום יום שלנו. הקשיחות ("המטה") והדבקות במטרה כמו אותו מטה קשה (מהענף שהיה רך במקורו והפך לקשה), שהפך להיות גם המנהיג של השבט, שצריך לסמוך עליו ( באם אתה חש שייך לאותו השבט) ורק מי שחזק כמו המטה וסומך רק על "ראש השבט" שלו במסע הזה, שיביא אותו לפחות עד למסע הבא, זה מה שיגרום לכם לעבור את כל המסעות (וזה גם הקשר בין חיבור שני הפרשות).
ועדיין נשארת השאלה, בסדר , יש את ראש השבט ויש את החוזק והכח ויש גם את הדבקות במטרה והכל ברור, עדיין איך עושים זאת בפועל?
אז בא ספר התניא שמביא במקור את דברי הזוהר הקדוש (בארמית):
דאמר רב מתיבתא בגן עדן: אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה כו'.
תרגום מארמית:
אמר רב בישיבה בגן עדן: בול עץ שלא תופסת בו האש (בגלל גודלו), "מבטישן" -חותכים/מפרקים אותו לחתיכות קטנות (על מנת להקל על אחיזת האש בעץ)
כלומר זה נכון שיש מסעות רבים בחיים וכאשר אדם רואה כל כך הרבה מסעות שיכולים להיות בחייו (42 מסעות) הוא יכול לקבל חולשה מעצם כמות המסעות שעליו לעבור, אז באים ספרי הזוהר והתניא ונותנים לנו טיפ ענק לחיים:
חלקו את הקשיים למקטעים, לחתיכות קטנות, למסעות קטנים בכל פעם, ורק ככה האש, אש ההתלהבות וההצלחה שבכל קטע תאחז בכל חלק וחלק מהבול עץ הגדול ותביא אתכם לנחלה, לשקט ולהצלחה המיוחלת שלנו.
אתם כבר בטח הבנתם למה הכוונה אצלנו מעבר להקבלה לגרפים במסחר ובמיוחד במניות מומנטום שנראים ממש כמו מסעות וחניות בדרך, יוצאים מנקודה אחת- ועולים במסעות למעלה תוך לקיחת אוויר בין עליה לעליה..
אבל לא לזה התכוונתי.
משיחות עם לא מעט אנשים אני שומע שהם נמצאים בתחום מס' חודשים או מס' שנים והיות וכבר רכשו איזה "קורס" (ולא הכשרה מלשון להכשיר את התלמיד) ולמדו את החומרים והתכנים, אז זהו, הגיעה השעה להרוויח ובגדול וכמה שיותר ומהר וחושבים שדרך "קורס או שניים" הם חייבים להתחיל להרוויח, ללא שום רצון במסע, בתהליך, בדרך, כאילו הכל זה הוקוס פוקוס, שוכחים שבשביל להרוויח כסף באופן שיטתי צריך מסע ודרך.
מהנדס לומד 4 שנים, רופא 6 שנים ויותר ורק אז ואולי יעשו כסף ומי אמר שהעיסוק הראשון ימצא חן בעיניהם או השכר הראשון יהיה כפי שציפו לו או האם מנהלו יהיה "לא כמו שחשב" ויש כאלו שבדרך מחליפים מקצוע וכו' כל זה מצריך משאבים של כסף וזמן עד שמוצאים את המקום שלך ובעבורך ששם אתה פורח וצומח.
יש כאלו שמחפשים להישען רק על "ראש השבט", ללא נקיטת שום יוזמה מעצמם (לבטש בעצמם את המצב עם עצמם) או להישען על "ראשי השבטים", "מובילי דעה" בתחום וכו' ורק בגלל שהם לא מובילי הדעה אז הם לא ינסו ליזום משהו ולא ינסו אפילו לקשור את החבל סביב המותניים או להושיט יד לעבר זה שמוכן לעזור להם-אלו חייבים להבין ולהפנים שפשוט אין דבר כזה בחיים!
מי שלא יעזור קודם לעצמו שלא יצפה שמשהו יעזור לו!
יש כאלו שחושבים שאם לקחתי את ההכשרה, עשיתי כבר את הצעד שלי מכאן והלאה זה הכל על "ראש השבט" או הקהילה עם שאר "הראשי שבטים"-התלמידים שמעורים יותר בקהילה, אז ממש לא ולא!
חייב לבסוף שכל אחד יעבור את המסע בעצמו, ברגליים שלו, על בשרו לפעמים (כי כולנו שונים באופי ובטח בכישורי הלמידה ובטח ביישום, שזה החלק הקריטי) בסוף כל אחד חייב לקחת את הבול עץ שנקרא "אנחנו עם עצמנו" ולפרק אותו לחלקים קטנים במסע, כל פעם ללמוד חלק אחר שוב פעם ושוב פעם מתוך התכנים, לתרגל רק אותו עד שהוא נהיר לנו כמו היום והשמש במדבר ולא כ"פטה מורגנה" במדבר והאבחנה הזו מאוד חשובה לפני היציאה לחשבונות החיים.
וכך להתקדם שיעור אחר שיעור , אסטרטגיה אחר אסטרטגיה, ובעיקר לקלף ולפצח את עצמנו עם עצמנו בחלק המנטלי.
ללמוד כמקשה אחת (ברצף רק כי יש לנו "יכולת למידה גבוהה") ולצפות שהיא תבער בנו מיד זה ממש כמו אותו בול עץ שלא ניתן להדליק אותו באש כגוש, אלא חייב לפרק אותו לחתיכות ולמסעות כל פעם מחדש.. מסע, למידה, הפנמה, תרגול, הבנה שנאחזה האש והכל ברור ואז מנוחה אתנחתא ורק אז מעבר לשלב הבא ולמסע הבא.
גם היום, לי עם עצמי יש לא מעט מסעות עוד לעבור, לא מתבייש לומר זאת, מסע בהגדלת כמויות, מסע בחיתוך הפסדים מידי פעם, מסע של הסתפקות במה שהשגתי, לימוד דברים חדשים בתחום וכו'.
סוחר שחושב שהוא כבר יודע הכל ושמע הכל ויש כאלו לא מעט, לצערי, הם חושבים שהם יודעים ולמעשה הם לא באמת יודעים, הם למדו במקטעים חלקי מידע, מזה בחינם ומזה מעט בחינם וחשבו שאם שמעו ראשי פרקים באיזה כנס או ברשת בסרטון, זהו הם יודעים הכל ובעצם הם מעולם לא באמת נכנסו לעובי הקורה והלימוד המעמיק וחושבים שגם אצלנו זה מתנהל כך- אז מצטער ממש לא!!!
אני מלמד ומחנך את תלמידיי למסע עצמאי, מסע עד שלב מסויים שלאחריו בדיוק כמוני, יצטרכו להתמודד עם הדברים לבד ורק מי שיפנים זאת, ככל הנראה, נראה אותו מגיע לרמות מטורפות לגמרי.
אבל אם אתם מבקשים שה"מטה" יעשה הכל למענכם ללא שום יוזמה מכם או אפילו צעד קטן- אז המענה החד שלי הוא לא ולא!!!
לא למעני, רק למענכם, בחיי המסחר, והלוואי וזה ישפיע גם לחיים הפרטיים.
בסופו של דבר ולאחר נתינת מקום לתהליך אמיתי, למסע אחר מסע, כפי שתיארתי כאן, אזי יוצאים מהמדבר שנמצאים בו (המצרים) וצועקים כשעומדים על רגלי ההצלחה - חזק וחזק ונתחזק
חזק לנו שעברנו עוד שלב, חזק לנו שלא נכנענו במסע הקודם ונתחזק כולנו כקהילה מתוך יוזמה אישית למען כולם.
האמינו לי אני יודע בדיוק על מה אני מדבר, כי את הכל עברתי על בשרי בחיי, אני אומנם צעיר ביחס לכמה חברים כאן, אבל הניסיון והדרך בה צעדתי בחיי, דרך כל העליות והמורדות בחיים, ממש "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" ועד למצב של היום, לא רבים עברו זאת בחייהם- אין כמעט דבר שלא עברתי בחיי מהמקומות הכי גבוהים ועד מצב שלא היה לי מה לאכול לשבת כולל גם ללא חלות וללא יין,
אבל מעולם לא אמרתי נואש, מעולם לא הרמתי ידיים, מעולם לא נשברתי ומעולם לא חיכיתי שמשהו יעשה משהו עבורי, תמיד יזמתי והובלתי דברים גם כשהם כשלו, אבל ניסיתי- חקרתי מה לא עבד וכו'.
גם במסחר אף אחד לא היה שם ללמד אותי, כפי שאני צמוד לקהילה שלי, לא לימדו אותי טריגרים מדוייקים כמו שהקהילה שלנו קיבלה, שיטות מסחר מדוייקות, ניתוחים פונדמנטליים אמיתיים, מעולם אף אחד בכלל לא עבר על כל עסקה ועסקה שלי או בכלל למי היה גרף ללמוד ממנו-לראות עסקאות בגרף אמיתי עם כניסות ויציאות מוכחות- פשוט כלום!
בטח ובטח ללא הכשרה מנטלית אמיתית ומקיפה, בזמני אפילו השיעורים המגוחכים שניתנים היום ב"מנטליות" לא היו (ואולי טוב שלא היו).
בזמני, הייתי צריך לקחת ולשער לפי המחיר בלבד (ומלל ריק מתוכן, רבים כאן יודעים בדיוק על מה אני מדבר) היכן הייתה הכניסה והיכן היציאה ומשם לדלות מידע עם עצמי ומההבנות שלי במסחר ולהתאים זאת לכלים שלי, בהמון עמל, אבל כשעמלתי יום ולילה וחפרתי ופירקתי כל דבר לחתיכות אז גם נתפסה האש וכשהיא נתפסת זה מאוד חזק!!!- כי בניתי את עצמי במו ידי ומתוך קושי צומחת הישועה וההצלחה "יגעת ומצאת- תאמין!"- לא סתם חז"ל חינכו אותנו לזה.
את כל האש הזו, המוכנה, אני מנסה לתת לכולם, להעביר לכולם, אבל באין נתינת מקום לתהליך, למסע על כל שיטה ושיטה- זה פשוט לא יעבוד וחבל... זרקתי לכם חבל הצלה, אבל אתם חייבים לקשור אותו סביב עצמכם.
אני גם מוכן להרים אתכם, אבל באם אתם לא תנסו גם לטפס בעצמכם יהיה קשה מאוד להמשיך ולעלות אתכם כל הדרך למעלה.
תזכרו- עם בכיינות, מרמור ו"לוזריות" לא מגיעים לשום דבר בחיים!
קחו שליטה על חייכם- קבלו החלטה ואתם תצליחו בכל מה שרק תרצו.
הרצון מוליד חלום ומניע את המחשבה והמחשבה את המעשה
הרבי הרי לימד אותנו: "המעשה הוא העיקר"!
מי שיאמר מחר ארשם להכשרה, מחר אלמד את השיעור, מחר ארשם ליום עיון מחר ומחר ומחר לא יגיע לשום מקום!
יש דעה מוטעת בעולם ש"גם בזחילה מגיעים בסוף לאותו המקום"
אני אומר שאולי זה נכון, אבל בזחילה מתלכלכים מאוד, מתייגעים מאוד ומתעייפים מאוד בדרך עד שגם נשברים.
כשניתן ללכת או אפילו לרוץ מידי פעם אז למה לזחול?
שבת שלום לכולם והעיקר
חזק חזק ונתחזק יחד כקהילה.
אני תמיד מסיים בתמונה שקשורה לתוכן, הפעם לדעתי השיר הזה
"לבחור נכון" מתאים יותר מהכל.
תהנו
https://www.youtube.com/watch?v=WSiDvGpwbUY