ל"ג בעומר


ל"ג בעומר

מה מהות החג?

הרבה חושבים שזה קשור לתקופת בר כוכבא, אבל האמת היא שזה קשור ל"בר" אחר, רבי שמעון בר יוחאי.


אין קשר ל"שיטת" העברת המסרים שהייתה נהוגה בעבר, אלא דווקא לנר שמדליקים לזכרו של צדיק ביום ההילולא שלו והיות ורבי שמעון בר יוחאי היה נשמה ענקית בעולם, מדליקים לזכרו- מדורות (וכל ההגזמות של היום מיותרות באמת).


מי היה רבי שמעון בר יוחאי (בר זה בארמית בן כלומר רבי שמעון בן יוחאי)?

רבי שמעון בר יוחאי היה מתלמדיו של רבי עקיבא.

כאשר פעם אחת רבי עקיבא הזכיר מדברי תלמידיו ולא את מדברי רבי שמעון, הוא נעצב.

רבי עקיבא, שחש זאת מיד, ניגש אליו ואמר לו כך: "דייך שאני ובוראך מכירים כוחך".

זה היה רבי שמעון בר יוחאי- גדולתו הוכרה ממרחק, עקב הנשמה הענקית שהייתה לו.


הוא כידוע ישב במערה יחד עם בנו 12 שנה במערה בבריחה מהרומאים לאחר שהטיף נגדם ברבים.

במהלך שנים אלו התגלו לו כל סודות הזוהר שהם הספר הקדוש ביותר שאנו מכירים ואפילו אליהו הנביא היה מגיע ללמוד אצלו.

לאחר 12 שנה יצאו רבי שמעון ובנו מהמערה וכשראה רבי שמעון שאנשים בחוץ מתבטלים מהתורה ועוסקים במלאכות רגילות- מיד הקפיד עליהם מאוד.

מיד יצאה בת קול מהשמיים ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!".

חזרו רשב"י ואלעזר בנו למערה לעוד 12 חודשים, שבסופם יצאו מהמערה ופגשו אדם המביא לכבוד שבת שני הדסים, וכך ראו כמה חביבות מצוות על ישראל ונתקררה דעתם.


בהמשך רבי שמעון סלל דרכים למען תלמדי חכמים שיגיעו בקלות יותר לבית המדרש ועוד.

מכאן שמובן שכל מהות התורה היא לתקן ולא להרוס/לכעוס כאשר רואים קלקול.


באחד מהימים אמר רבי שמעון על עצמו "אני סימנא בעלמא"- אני הסימן לקיום הבורא בעולם.

נשמע מאוד תמוה מאדם כמו רבי שמעון עם תורה כמו שלו שחייבת לגרום לו דווקא לענווה וכאן זה נשמע כ"גאווה" לשמה.

כאילו זה לא מספיק רגע לפני הסתלקותו של רבי שמעון אמר עוד משפט נוסף של "גאווה" כביכול:

"אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב"ה, נשמתי ביה אחידא ביה להטא ביה אתדבקת" (מתוך ספר הזוהר).


מסבירה החסידות את האמירות התמוהות הללו.

רבי שמעון היה כל כולו מחובר וקשור בקשר בלתי ניתן לפירוק ממש, נראה כמאוחד, כדבר אחד עם הבורא דרך תורתו- ממש דבר אחד שלא ניתן לזיהוי או להפרדה.

קשר ניתן לפתוח, קרש מודבק בדבק או מסמרים ניתן להפריד, אבל כאשר הכל מורכב מיציקה אחת הדבר הזה בלתי ניתן להפרדה.

וכך חש רבי שמעון ולכן לא הייתה כאן שום גאווה, אלא רק לומר שמי שמחפש מציאות לבורא בעולם שיביט בו מתוך התבטלות לבורא.

רבן של כל ישראל, נשמה ענקית שמכילה את כל נשמות ישראל בתוכו, מקפיד על קלה כבחמורה בתורה ובמצוות, ויחד עם זאת אהבת ישראל שבו "הורידה מכבודו" למען בניית "כבישים", דאז, לצבור הרחב במקום לעסוק בתורה עצמה.


איך מגיעים לרמה כזו של התקשרות?

אהבה ללמוד התורה, התמסרות אליה, תשוקה לנצל כל רגע נתון ללמוד ולהרקיע שחקים בלימוד ולכן כולנו חוגגים את יומו הגדול של רבי שמעון.

היהדות חוגגת לצדיקים את יום "ההסתלקות", לא באבל, אלא דווקא ממקום של שמחה והתקשרות לצדיק והליכה באורחותיו.

המילה "הסתלקות" מוסברת בחסידות בצורה של התעלות מהמשפט: 

אסתלק קודשא בריך הוא.."- הבורא התעלה מהארץ.

כך גם הצדיק, הוא מסתלק מהעיניים שלנו, אבל בעצם הוא רק מתעלה לדרגה גבוהה יותר כך שאיננו מסוגלים לראותו, אבל הוא איתנו יותר מבעבר, כי בעבר הצדיק היה מוגבל פיזית למקום ולזמן וכעת סרו ממנו כל ההגבלות הללו והוא כאן ושם באותה זמינות לכולם בשווה ולכן אנו חוגגים זאת בהילולות ובשמחה (שימו לב הילולות מלשון הילולים קריאות שמחה ולא מלשון הוללות, חס ושלום ובטח לא ביום כזה)


איך זה מתקשר אלינו למסחר?

כל אחד מאיתנו בשביל להצליח במסחר ובכלל בחיים חייב להיות קשור בכל מהותו לעיסוק בו הוא עוסק. לאהוב את העיסוק הזה, ליהנות ממנו ולכן נרצה לעסוק וללמוד עליו בכל רגע נתון ופנוי שיש לו.

מי שמגיע לרמה הזו, אז הרמה הזו גם תפגוש אותו! הוא יזכה להיות אחד עם העיסוק שלו וכל מהותו תהיה העיסוק בתחום, לא יהיה ניתן להפריד בינו ובין העיסוק שלו וגם אם תעירו אותו ב- 4 לפנות בוקר הוא יענה לכם בהרחבה על כל דבר מתוך ידע עצום ולא ישכח שום פרט.


המהות שלנו במסחר להגיע לרמה הזו. זה לא נעשה ביום ולא לאחר יום עיון או וויבנר בחינם.

זה נעשה לאחר השקעה, התמדה, עיסוק בכל רגע פנוי במסחר, תרגול בכל רגע שיש עד אשר הכל חדור בתוכך והכל עובד אצלך כמעט על אוטו' מלא כי העין כבר מורגלת לחפש ולמצוא, המוח מתרגם מיד לחישובים או החלטות לביצוע ומוריד ליד/ אצבע ללחוץ נכון.

כל זמן שאנחנו לא שם- עלינו ללמוד שוב ושוב.

כל אחד גם מחוייב לומר את דעתו כמו רבי שמעון, ללא חשש, לדאוג לכל ישראל.

לא ניתן לשבת במגדל השן או להיות "צדיק פרווה"- מנהיג שדואג רק לקהילה שלו, אלא חובה עלינו, כאשר יש לנו את הידע הנכון, להעביר אותו ולפקוח את עיני כל ישראל בתחום שלך, כי בך בחרו מלמעלה, לא סתם הידע הזה עם האופי הזה נפל בחלקך- תהיה כמו רבי שמעון תדאג לתקן ולא להרוס (גם באם בתחילת הדרך פגעת/ הרסת מתוך כוונה טובה כמובן) תדאג להעביר את הצינור הרוחני שלך לשאר האנשים, רק תמצא דרך שהם יבינו שעליהם לקבל מחוייבות לדרך שלך.


גם אנחנו כסוחרים כל הזמן חייבים לשאוף למעלה, יותר הצלחות, יותר הישגים, אבל לא בשיעבוד למסחר (שלא תתבלבלו) המטרה לעשות עסקה אחת מעולה ביום ולחזור למנוחה ולשלווה ולבסוף גם להוריד ימי מסחר זו השלווה והמקצועיות האמיתית.


חג ל"ג בעומר שמח לכולם.