כי תצא
כי תצא
פרשתנו היא פרשת "כי תצא".
הפרשה פותחת בפסוק:
"כי תצא למלחמה על אויבך, ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו".
מלחמות בכלל ושל בני ישראל בפרט, מתחלקות לשני סוגים:
מלחמת חובה ומלחמת רשות.
רש"י, מגדולי פרשני התורה, כותב שהמדובר כאן במלחמת רשות!
מלחמת חובה היא ע"פ ציווי אלוקי כמו המלחמה במדבר נגד עמלק.
ומלחמת רשות היא מלחמה של שיקולים עצמאיים של בני ישראל כעם.
לא מעט מפרשים מתרגמים את הדברים כאן (בנוסף למלחמה פיזית) למלחמה רוחנית, אישית בעצמך, כי המשך הפסוק פשוט מחייב הסבר נוסף ואחר מהפשוט.
התורה מלמדת אותנו, מהרגע הראשון שבו מחליטים להילחם בדברים השליליים שבתוכנו ורוצים להפוך לאנשים טובים יותר ו/או לתקן את המידות הרעות שלנו, איך לעשות זאת עם הצלחה מובטחת.
"כי תצא" – עוד לפני המגע עם הרע/האוייב צריך לבוא בהחלטה מובנית בראשנו, לצאת מהנוחות שלנו ולחשוב באופן שיוצא מהקופסא, "בתחבולות תעשה לך מלחמה".
לבוא עם אמונה של הצלחה, של ביטחון ב-ה'.
"על אויבך" - תחושת עליונות, היהודי מההתחלה עומד מעל לאוייב, מעל למגרעות שלו, הכל זה רק חיצוני וצריך רק לנער את האבק והלכלוך והטוהר הפנימי שלנו מתגלה.
כשיהודי שם את מבטחו ב- ה' ויודע שה' איתו במלחמה, ממה יש לו לחשוש?
כלומר, כל הגישה הראשונית ליציאה למלחמה צריכה לבוא מנקודה ברורה מראש, של ניצחון והצלחה וכמובן שמובטח לנו לנצח.
מדוע ההצלחה מובטחת?- כי בהמשך הכתוב אומר: "ונתנו ה' אלוקיך בידך", כשבאים בגישה מנצחת, אז מנצחים, כי כך מובטח לנו!!!
ואם כל זה לא מספיק, באה התורה וגם אומרת ומבטיחה: "ושבית שביו"- מובטח לנו לקחת בשבי, לא רק הצלחות והגעה ליעדים שלנו ולדברים הטובים שבנו, שבגינן יצאנו למלחמת הרשות הזו, אלא גם שכל מה שהפסדנו בדרך, החטאים, המידות הבעייתיות שלנו עד כה, מכל זה ניקח כשבויים והם יהפכו לזכויות, כלומר, כל מה שהרע הצליח עד כה ללכוד מאיתנו לשבי שלו (ערמת הדברים השליליים) מובטח לנו שיצאו מידי הרוע ויהפכו להיות שלנו, תוך היפוך של 180 מעלות עד ש"זדונות נעשו לו כזכויות"
המשך הפרשה, קשורה עם מהות הפסוקים הבאים, שעוסקים בשני סוגי מלאכות:
עבודה בכרם ועבודה בשדה.
בכרם נאמר: "כי תבוא בכרם ואכלת ענבים כנפשך שבעך" – כלומר עובד יכול לאכול בזמן עבודתו ענבים לשובע ללא שום בעיה.
בשדה נאמר: "כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך" – העובד בשדה, עבור האחר, זכאי לקחת רק "מלילות", כמות קטנה ביותר.
אין מדובר בשכר על העבודה עצמה, אלא רק על עצם הטעימה מהכרם או מהשדה.
פועלי הכרם מקבלים שפע רב ואילו פועלי השדה מקבלים כמות קטנה, מדוע?
התיאורים הללו מסמלים שני סוגי עבודה בעולם:
של זה שמקבל את העבודה והציווים והכללים והמשמעת כהכרח, כעול, במרמור ומקיים רק את מה שהוא חייב או רק כשרואים אותו (כשהבעלים משגיח עליו),
לעומתו יש את אלו שעובדים בתענוג ומתוך שמחה ואושר, שמחים בעבודה שניתנה להם ובאחריות שניתנה דווקא להם ומפיקים מכך את המירב באופן של "הידור מצווה" ועושים גם מעבר למה שנתבקשו, למה?
כי הם אוהבים את עבודתם, מעבר לשכרם, יש להם להט ותשוקה בעבודה "הם באים לעבוד ולא לעבודה"!
לכן, מי שמראש מגיע ככפוי לעבודה ורוצה לעשות רק "ראש קטן" - אז מגיע לו רק מעט, "מלילות" ואילו זה שבא לעשות "ראש גדול" ומוכן להשקיע ועושה זאת בשמחה מגיע לו השפע "כנפשך שבעך".
בואו נחשוב לרגע, באיזו עבודה היה כיף יותר לעבוד ובאיזה אופן היינו נגשים לעבוד, בזו שיש לנו תענוג וגם מקבלים שפע או בזו שאנו קמים אליה עם "פרצוף תשעה באב" ולבסוף מרווחים פחות?
מסר לחיים ולמסחר:
גם המסחר הוא מלחמת רשות יומית, אף אחד לא מחייב אותנו לסחור ובטח שאין חובה לסחור כל יום (ובטח לא כל היום) ולכן זו מלחמת רשות שלנו.
בחרנו להיות סוחרים ולכן חייב לבוא בתת מודע שלנו מתוך הרגש של ניצחון, לשדר לנו מנטרות של הצלחה מהתת מודע והחוצה בפה לומר לעצמנו: "אנו נצליח כי אנו באים עם ביטחון וידע".
חייב לבוא באופן של הציווי למסחר, באופן של יציאה מהמוסכמות שעשינו עד היום (כי עד כה הם לא עבדו) לצאת מה"ראש" שעימו עבדנו עד כה ולעבור ל"ראש" מנצח, לבוא בביטחון מלא.
אני יודע, אני עושה! ואם אני לא יודע, אז בוודאי שאסור לי לעשות!
כשבאים בראש במצב של הצלחה וביטחון בעצמנו, אז מובטח לנו להיות "על אויבך"- ריווחיים.
כשבאים לעבוד, כמו בכרם, בשמחה, בתענוג ובשלווה ויודעים שהכללים הם למעננו, אז מה יש להיות ממורמרים מהכללים? הם הרי נועדו להגן עלינו, להביא לנו את ההצלחה שלשמה באנו לסחור.
סוחר שלא יביא את עצמו הפנימי והשכלי למסחר, מתוך שמחה ואושר פנימי – אסור לו לסחור!
כשתגלה את הסוחר שבך- תוכל להיכנס למגרש האמיתי ולעלות להרכב המנצח.
כשתגלה את כל החוזקות שלך כאדם ותטפל או תפחית את החולשות שלך תוכל להגיע למחוזות שלא רבים מגיעים אליהם וזה בדיוק מה שעושה את הבדל בין סוחרים ריווחיים לסוחרים מדשדשים, במקרה הטוב.
עם עבודה נכונה, תכנון מטרות מובנות וחתירה להשגתם, לאט ובטוח, ללא קיצורי דרך ונדע להשקיע בידע ובקהילה הנכונה, אזי לא רק שננצח, אלא גם שמובטח לנו להחזיר את ההשקעות וההפסדים שבדרך.
למה? - כי כך מובטח לנו, שאם נעבוד את ה' בשמחה ומתוך טוב לבב, שם שורה הברכה במעשי ידנו.
זכרו: "חלומות לא מתגשמים, חלומות מגשימים"!!!
באים בראש הנכון, מורידים את ההחלטה למעשה (לימוד ותרגול), מבצעים ע"פ כללי משמעת (הוצאת הידע ברגע הנכון) ובעיקר יודעים בבהירות היכן המטרות שלנו- ללא מטרות אין מסחר.
שבת שלום ומבורך