חקת

פרשת חקת (חוקת)

פרשה העוסקת ברובה בנושא פרה אדומה.

מהי פרה אדומה?

ההלכה קובעת שזו פרה שאין בה מעל שתי שערות לבנות או שחורות (כלומר שתיים כבר פוסלות אותה), שתהיה תמימה - שלא עלה עליה עול (כלומר לא העלו עליה משא) והיא חייבת להיות בגיל בת שלוש או ארבע שנים לכל היותר, אך באם היא מבוגרת יותר היא כשרה, אבל לא מחכים לה שתגדל.

הפרה האדומה הייתה בסופו של התהליך משמשת לצורך טהרה של מתים, טמאים וכו', אבל במקביל הייתה מטמא את כל מי שעסק בה בכל זמן התהליך (ורק בסיום התהליך, למחרת גם הם יכלו להיטהר מהפרה).

ונשאלת השאלה הכיצד יתכן שדבר שבא לטהר, מטמא בעצמו את אלו העוסקים במלאכת הקודש למען טהרת הרבים?

דבר נוסף שאינו ברור הינו נוסח פתיחת הפרשה:

"זו חוקת התורה...וייקחו אליך פרה אדומה" הכיצד יתכן שכל חוקי התורה – הינם פרה אדומה?

לא כתוב כאן כמו על פסח, "זו חוקת הפסח" (ספר שמות יב, מג)- כתוב כאן "זו חוקת התורה", כלומר כל התורה היא חוק הפרה האדומה.

על הפרה האדומה כתוב ששלמה המלך, החכם באדם, שידע והעיד על עצמו שהבין בשכלו את מהות וחוקי כל הציווים, אבל את חוקי פרה אדומה לא הבין: "על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי. 'אמרתי אחכמה – והיא רחוקה ממני" (מדרש תנחומא).

הרמב"ם, גדול פוסקי ההלכה, כתב על מצוות פרה אדומה שהיא "גזירת הכתוב".

חוקי התורה נחלקים לשלושה חלקים: עדות, משפטים וחוקים.

עדות- אלו מצוות לזכר דברים שהיו בעבר שיש להנציחם (כמו החגים)

משפטים- אלו מצוות שניתן להבינם בשכל לוגי פשוט (כמו לא תגנוב, לא תרצח, לא תנאף)

ואילו החוקים- הם דברים על שכליים ובכל זאת חובה עלינו לקיימם.

ולמרות כל האמור בזאת על חוקים ועל פרה אדומה רק למשה התגלה סודה ומהותה של הפרה האדומה.

החסידות מסבירה:

מהות כל המצוות כולל העדות והמשפטים היא שנעשה אותם בקבלת עול, גם ללא הבנה ולא צורך בהבנה השכלית, רק עקב עצם הציווי, אך את חלק מהמצוות רצה הבורא לתת לנו להבין בשכל אנושי, גם באם שורש המצוות רחוק לגמרי ממה שאנו מבינים כאן בשכלנו, כי הרי המצוות השתלשלו ממקור גבוה, רם ונשגב, ממקור רוחני גבוה מאוד ורק ירדו לעולם בצורה של מעשים וחפצים וביצוע של "דברים טכניים", לצורך קיום המצוות וההלכות. 

במהות יהודי צריך לקיים את המצוות מתוך קבלת עול בלבד ולכן נשארו מס' חוקים שדרכם תתקיים הקבלת עול במצוות ודרכם נבין שלבסוף לא הכל חייב להיות מובן לנו (תארו לכם מצב שכל חייל צריך להבין כל פקודה עד הסוף ורק אז להחליט האם לבצע או לירות באוייב, איך הצבא היה נראה?)

מכל החוקים בתורה, פרשת פרה אדומה מייצגת בצורה הטובה ביותר את המהות הזו של חוקה, "חוקה חקקתי וגזרה גזרתי ואין אתה רשאי לערער" ולכן היא לא התגלתה לאיש על מנת שלא לפגוע בנושא הזה של קיום מצוות מתוך התבטלות.

אם זה כך מדוע חלק מהחוקים כן התגלה סודם, ע"י שלמה המלך?

ומדוע למשה גם סוד פרה אדומה התגלה?

אז באמת לכל החוקים עדיין יש סוג של הסבר שניתן להסביר בשכל, לאנשים ברמה רוחנית גבוהה, אך לפרה אדומה באמת שאין אדם יכול להגיע לרמה כזו של התבטלות בקיום המצוות ולכן פרה אדומה נשארה שונה מכל החוקים ועל כן כל חוקי התורה כלולים בפרשת פרה אדומה ולכן גם שלמה המלך, החכם באדם, לא יכל לעמוד על סודה.

ומה לגבי משה שידע? והאם בזה שידע את נושא ההתבטלות לקיום שאר המצוות, הדבר לא פגע בו?

משה מראש היה אדם ברמה רוחנית גבוהה ביותר וההתבטלות שלו מול הבורא הייתה מושלמת, לא בכדי כל התורה קרויה "תורת משה" שעליו נאמר: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם..." ו- "בכל ביתי נאמן הוא" ואם זה לא מספיק "נדבק" במשה גם הכינוי "עבד"- "עבדי משה"- כך הבורא מכנה אותו (כמובן שבאופן החיובי שבזה שהוא משרת נאמן לכל ציווי הבורא).

ואם כן משה היה אדם שמראש היה מוכן לקבל את כל סודות התורה ללא שום מחיצה ועקב ביטולו לבורא גם גילוי מצוות הפרה האדומה לא יכל לפגוע במצבו הרוחני.

אם כן מדוע הפרה אדומה שמטהרת רבים היא זו גם שמטמא את העוסקים בה?

מסביר הרבי מחב"ד (ממש בקצרה כי זו שיחה של המון עמודים) שמהות היהודי ובעיקר של המנהיגים או כל מיני מובילי דעה בעם, שהם צריכים "להתלכלך" למען העם, הם צריכים להגיע פעמים לרמות נמוכות יותר, מתוך ידיעה שיש סיכוי ששם יפגעו מעט, אבל בזמן עיסוקם וירידתם לרמות נמוכות הם בעצם עוזרים לרבים להיטהר ולהתעלות והם בעצמם, בסיום עבודתם, יזכו גם להיטהר, דווקא בעקבות עזרתם לאחרים ולרבים.

ולכן הרבי שלח שליחים משלו, שלוחו של אדם כמותו, לכל העולם לעזור ליהודים בכל רחבי תבל, למרות שאם יהודי- חסידי, שמחפש רק ללמוד  תורה ולהתעסק במצוות וברוחניות, כשילך למדינה זרה לבטח יצטרך לעסוק בהרבה דברים לא פשוטים ובטח לא יוכל לעסוק בתורה כפי שהיה מתעסק בתוך קהילה יהודית חסידית ולמרות כל זאת הרבי שלח שליחים לכל העולם כי המטרה היא העזרה לזולת ומשם השליחים לבסוף גם יתעלו, דווקא בזכות עבודתם למען האחר (מי שנתקל בשליחים בעולם מכיר ויודע איזה סוג אנשים נפלאים הם ולכולם, ללא יוצאים מהכלל, יצאו ילדים סופר חסידים עם חינוך מעולה שחלקם בעצמם כבר משמשים כשליחים, במקום אחר בעולם או החליפו את אביהם בשליחות).

איך נושא הפרה אדומה קשור למסחר, אלינו?

אז קודם כל, חשוב בהתחלה, כשלומדים הכשרה חדשה, כמו בפרשת פרה אדומה, יש ללמוד בביטול, עד לרגע שלומדים את כל כולה ומבינים את מהותה.

לא ניתן להגיע לשלימות הלימוד של הכשרה חדשה (דגש על הכשרה מלשון להכשיר ולא קורס), כאשר סוחבים עלינו עוד נגעים מקורס קודם או כאשר יש לנו עדיין "שערות שחורות" או שאנו עדיין לא ניגשים בתום לב ומחשבה להכשרה החדשה.

מי שמגיע עם ספקות לעולם לא יוכל ללמוד!!! ולכן חייב קודם להיטהר מכל הנגעים הקודמים, להתנקות ורק אז לקבל את "התורה החדשה" בכללותה- את תורת הפרה האדומה וכללותה ורק אז לרדת לפרטים של כל חוק וחוק בנפרד כפי שמופיעים בהכשרה החדשה.

תלמיד מעולה יהיה תלמיד שלא עלה עליו עול של קורס/הכשרה קודמת. יהיו לו פחות ופחות בלבולים קודמים והוא לא יסבול מדברים שמשך על גבו מקודם- בדיוק כמו חוקי פרה אדומה.

תלמיד שנמצא בתחום 3-4 שנים דווקא הוא יהפוך ל"פרה אדומה" ויביא תועלת לכולם, אבל גם באם הוא וותיק בתחום ויש לו את כל התכונות הנ"ל הוא ראוי להיות תלמיד וגם יצליח, אבל הוא חייב להפטר מכל נגעי העבר ולכן עבודתו היא ארוכה יותר מתלמיד חדש בתחום היות והוא צריך לטפל  ב"מחלות מהעבר".

דבר נוסף, תלמיד שרוצה להצליח, בשיטות המנטור שלו ולקבל את כל סודות המקצוע, חובה עליו להיות כמו משה "בכל ביתי נאמן הוא", אחד כזה שמוכן לשמוע הכל ולקבל הכל, למען התקדמותו, זה תלמיד שמוכן להקריב הכל למען הצלחתו, שעות לימוד, השקעה, רוצה פידבק לכל עסקה שלו ומוכן גם להקדיש זמן לקהילה ולהשקיע בה.

תלמיד שמבין שההשקעה שלו ברבים, היא אומנם גוזלת מזמנו ללמוד ולהתקדם, אבל גופא ההשקעה באחר היא זו שתקדם אותו למעלה.

כך בדיוק גם מנטור.

מנטור חייב להיות אדם כזה שיודע ומבין ללב תלמידיו. הוא אינו יכול להיות מנותק מתלמידיו, הוא חייב לרדת למטה לסוף דעתם, לחוש אותם, לעבוד ב"טריטוריה שלהם", ברמות גודל התיקים שלהם, להתמודד עם הבעיות שרוב תלמידיו חווים, לעבוד בכמויות שתלמידיו ייקחו בעסקאות שלהם ובעיקר לסחור כמוהם בחשבון חי ולא דמו ולהיות "גבר על חשבונם" כי בדמו הכל קל יותר.

הוא חייב להיות מנטור, שמעל כל ספק, עוסק בכל הנ"ל באופן מוכח וסוחר בחשבון חי מוכח! מבלי זה הוא אינו יכול להיות כמו משה, שיכול לתת את התורה בעין יפה לאחרים.

מנטור שיודע לרדת לרמת התלמידים, לעסוק גם ברמות תיקים כמו שלהם ולהביא תוצאות, אחד כזה שיודע שעיסוק בתיקים כאלו קטנים ומאתגרים פוגע בו, ברווחים שלו ובזמן "המבוזבז" על תיקים כאלו, הוא זה שלבסוף יתעלה ויוכל לתת לתלמידיו את ההכוונות הטובות ביותר מתוך "הנעליים שלהם".

מנטור כזה חייב לדעת להגן על שם קהילתו וגם להתריע בפני רוב הציבור על הבעיות בחוץ למען הרבים, למרות שלבטח שמו יפגע מזה ו"המתחרים" יעסקו בו וינסו לפגוע בו, אבל מנטור כזה לא עושה זאת למען הצלחתו האישית, אלא למען הרצון להזהיר את הציבור ולטהר אותו ולכן אינו עושה חשבונות זרים לעצם העזרה לציבור, אבל וכאן האבל הגדול, הציבור, הקהל חייב לרצות לקבל את מי הטהרה שיטהרו אותו, אחרת הוא ישאר "טמא" מבלבולי השכל בחוץ, רק כאשר הוא יטהר ויבוא בתוך קהל ישראל (טמא בעבר היה מופרד מהעם, ישב מחוץ למחנה ישראל) ויטעם טעם הכשרה אמיתית וטעם פגיעות יום יומיות עם מניות איכותיות יום יום הוא יוכל להבין מה זו הכשרת באמת ואיך לפתע קל יותר לעשות רווחים עם מניות שזזות בכיוונים די ידועים מראש ועם מהלך איכותי בכיוון הצפוי- כך הופכים מ"טמא" (מופסד) בתחום לטהור (ריווחי) לאורך זמן.

שבת שלום ומבורך