חודש אלול ורמזיו לשוק ההון
חודש אלול- מייצג את תחילת העבודה- "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך" תחילת העבודה היא להסיר את העורלה, העקבות, דברים המעכבים שלנו, מהעבר.
העורלה מסתירה את האהבה הטבעית בין יהודי לבורא,
כך גם במסחר- העבר וההתעסקות עם הפסדי העבר, מסתירים על המצב החדש, על האהבה שיש לקבל כל הפסד וללמוד ממנו המון להבא גם העיסוק וה"שריטות" מהעבר, מקורסים קודמים, מקורסים ראשוניים, חייב להיפטר מהעקבות, הדברים שחרטו בנו פעולות לא רצויות/שגויות/מוטעות בתחום הזה בעודנו מתחילים- אזי העבודה, לכל לראש, היא לעזוב את הדברים הללו מאחור או אט אט עם הכנסת ידע אמיתי ומקצועי לתת לדברים הישנים להישכח.
השלב הבא הוא: הירידה לפרטים.
ביהדות יש 3 עמודים:
תורה, עבודה (תפילה) וגמילות חסדים.
בהקבלה לשוק ההון יש לנו גם שלושה עמודים:
ידע- מקביל לתורה.
תרחישים - הקבלה לתפילה כי גם בתפילה אתם מצפה שיקרה/יקבל משהו על תפילתו/בקשתו.
עבודה בקהילה- הקבלה לגמילות החסדים, עזרה בקהילה לאחרים.
נתחיל לחלק כל חלק בנפרד ונראה את הקשרו לחודש אלול
תורה- "אנה לידו ושמתי לך"
על התורה נאמר שהיא כמו עיר מקלט "דברי תורה קולטין"- מגינה על האדם מהיצר הרע.
גם בשוק ההון, ידע אמיתי ומקצועי מציל את הסוחר מלעשות שטויות (יצר הרע), מציל מלהתלהב בהתלהבות יתר ומשם לפזיזות בעסקה ומצד שני "ושמתי לך"- הזדמנות שיש לנצל בזמן הנכון!
איך נדע שזה הזמן הנכון?- ידע, ידע ידע ותרגול.
עבודה/תפילה- "אני לדודי ודודי לי"
התפילה מקשרת בין האדם לבורא, מחברת בין אני (האדם) לדודי (הבורא).
בתחום שלנו- קודם יש להבין שזו עבודה/מקצוע!
אח"כ מתחיל החיבור וההתקשרות בין הידע לביצוע ולהצלחה בעסקה, כל זמן שהתחום והידע לא חלק ממך, מהפנימיות שלך- לא יהיה החיבור וההצלחה לא תגיע.
ברגע שיש חיבור והקשר עין שלך עם הגרף מוביל פעולה פנימית אוטו’ אז תדע שאתה סוחר וההצלחה ממש תיכף שם, כל זמן שתשמור על הכללים, על התורה/על הידע!
גמילות חסדים- "איש לרעהו ומתנות לאביונים"
העזרה לזולת וההבנה שההצלחה שלו היא גם ההצלחה שלך, שיתוף פעולה, העלאת דברים שלך ברבים, תרומה שלך לקהילה להיות בדרגת "איש" (ע"פ היהדות יש שלושה דרגות: אדם, איש ואנוש)- אין ציפייה שתהיה מושלם, תהיה רק איש! ותזכור שבגלל שאינך איש, אינך מושלם, לכן יהיו גם "מתנות לאביונים"- הפסדים הם חלק מ"המשחק" – אז קח את זה בפרופורציה.
כל הדרגות הקודמות ללא הרצון להצלחה, לגאולה הדברים לא יעבדו- אסור לבוא בגישה של "לוזר", אלא בדרגת גאולה – גאולה מכל הדברים המפריעים והמבלבלים אותנו ולכן הפסוק המתאים הינו:
"אשירה לה' ויאמרו לאמר" - שירה שנאמרה על קריעת ים סוף.
סוחר צריך להגיע למסחר מתוך כוונה שהוא מרוויח היום ועכשיו.
אשירה בלשון עתיד- אני אשבח את העסקה מראש.
בסוף יש צורך גם "ויאמרו לאמר"- אספר לכולם על ההצלחה שלי, בקהילה, אשתף את כולם.
יש את הברכה ויש את הקללה
אלמלא הקללה לא היינו מעריכים את הברכה
יש את ההצלחה ויש את הכשלון
אלמלא הכישלון לא היינו שמחים בהצלחה
יש את הרווח ויש את ההפסד
אלמלא ההפסד לא היינו למדים איך להרוויח יותר (גם יותר פעמים כשיש שיטה)
הכל תלוי באיך מסתכלים על הדברים.
חודש אלול- הוא אינו יום, הוא חודש של עבודה חודש של למידה חודש של עבודת ההפנמה חודש של חיבור לשיטה ולקהילה,
זה מסע, זה לא מגיע ביום אחד,
כל יום בחודש צריך לעשות תשובה,
כל יום זה יום חדש של תובנות,
כל יום זה יום של הבנה של הטעויות/החטאים והבטחה עצמית שלא לחזור לטעויות של אתמול, בזכות כל מה שמבטא חודש אלול
ובסוף בסוף זה חודש של רחמים וסליחות, לא רחמים עצמיים, אך גם לא סליחה עצמית ללא ביקורת אישית,
מצד אחד לא להלקות את עצמך יותר מידי- החמרה עצמית ולכן יש צורך ברחמים- כי אין מושלמות (דרגת "איש" ולא "אדם")
ומצד שני גם לתת מקום לעוד טעות ועוד טעות תוך תיקון ועוד תיקון עד שמתקנים את מה שצריך תיקון ומשמרים את מה שטוב ומתוקן
בחודש הזה אנו קוראים בפרשת ראה (שהיא תמיד לפני חודש אלול) שני נושאים הקשורים עם החודש.
"וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו"
באה התורה ומלמדת אותנו מוסר ענק לחיים ולתחום שלנו בפרט:
מפרסת פרסה- חלוקה לשני כיוונים, בחיים אסור להיות מקובע, חייב לסלול תמיד ולתת תמיד מקום לעוד דעה וכיוון.
גם במסחר זה כך חובה להיות דינמיים, לתת מקום לתרחישים שונים, אסור להיות מקובעים.
יש לשפוט כל מקרה/מצב לגופו של ענין ולדעת לפעול גם נגד האני מאמין שלך/דעה שלך.
מעלה גרה- באה התורה ומלמדת אותנו דרך הלעיסה החוזרת של הבהמה שיש לבדוק לעומק, לא לפעול על סמך בדיקה ראשונית/שיטחית, לבדוק שוב ושוב, לחזור וללמוד שוב ושוב כלעיסה חוזרת שקל לעכל עד שהגוף פועל על מצב אוטו' בדיוק כמו בנהיגה ברכב שאטנו עושים פעולות אוטו' מכורח ההרגל גם באם חלק מהפעולות קורות לנו רק לעיתים רחוקות כמו הימנעות מתאונה כשמשהו חותך אותנו בכביש ולחילופין האוטומציה בה אנו מגיבים לפעולות חוזרות כמו:יציאה לעקיפה, פניה וכו'.
נושא נוסף הוא:
"רק חזק לבלתי אכול את הדם"
דם מסמל את הלהיטות, את הפזיזות,
דם מסמל גם את התאווה/חזירות/גרידיות
נדרש ממך להיות חזק מול התאווה מול המנטליות
איך?
ע"י השיטה, התורה, העבודה וגמילות החסדים להיות בדרגת "איש" ולא לחפש את הפרפקציוניזם,
זכור שדרגת המצוין היא האוייב הכי גדול של הטוב מאוד!
בהצלחה.