ואתחנן

פרשתנו השבוע היא פרשת ואתחנן.

הפרשה עוסקת בעיקר בעשרת הדברות (זוכרים ? משה חוזר ומסכם את כל תקופת מנהיגותו)

בהמשך הפרשה נלמד את המושג "ושיננתם לבניך"

כביכול, חובת האב ללמד את בנו תורה, אך רש"י שופך אור חדש בנושא ודווקא מלמד את כל מורי הדרך והמחנכים/ות שיעור בחינוך והוראה, שלדעתי צריך להילמד במכללות ובאוניברסיטאות, אבל נרחיב על זה בהמשך.

מה הטעם שמשה חוזר כאן שוב על עשרת הדיברות?

שתי סיבות עיקריות.

האחת, מצב העם, בדיברות הראשונות העם היה במעמד צדיקים, כמו תינוק שנולד מחדש, לעומת המצב בדיברות השניות שבני ישראל היו כמו במעמד של חוזרים בתשובה.

ע"פ הלוחות (הדברות) הראשונים לא היה מקום לחטא, דרגת הצדיקים ולכן משה הגיע למצב שבו הוא רואה את חטא בני ישראל בעגל ומיד שובר את הלוחות, כי ע"פ הלוחות הללו, אין מקום לחטא וזה יגרור בתוצאה עונש מוות לכל בני ישראל (חס ושלום, אבל באין את החוזה, אין עונש! ולכן משה שובר את הלוחות ומציל את העם).

בלוחות (בדיברות) השניים, בני ישראל מקבלים אותם לאחר מס' חטאים בדרך, יש מקום לחטא ולתיקון החטא.

אלו לוחות עם אותם מסרים ואותם חוקים בדיוק, אלא שבדרך הם עברו שינוי קטן, כאן יד אדם כתבה אותם, משה, ולא יד האלוקים.

משה הוא אדם, בשר ודם, ולאדם יש מקום לטעות ולעשות הפוך ממה שהשכל הישר מבין, למרות ציוויי ברור: "ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המוות, ואת-הרע.....ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך"- כלומר התורה נותנת לנו את שתי הדרכים ואף מייעצת לבחור (בדרך ההיגיון) בטוב ובחיים (לכן ערך החיים כה מקודש ביהדות) ומכאן שאם יש שני אופציות, יש גם מקום לבחור את ההיפך מהנכון.

עוד שינוי נוסף שקרה, עקב שבירת הלוחות הקודמים, ע"י משה, קיבלנו תוספת לתורה הכתובה, את התורה שבע"פ שלא ניתנה בלוחות הראשונים.

ונשאלת השאלה היתכן?

התורה שנמסרה בפעם הראשונה, ע"י האלוקים בעצמו, היה בה חסר?

התורה כפי שהייתה אמורה להימסר במצב של ללא חטא, במעמד שבני ישראל במעמד של צדיקים, הם היו צריכים לקבל תורה חסרה כתורה שבע"פ?

ומי מקבל תורה מושלמת, דווקא אלו שחטאו וכשלו?

הגמרא פוסקת וכך גם נפסק להלכה "מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו"- הייתכן?

תארו לכם מצב שבו אומרים לאדם ששמר חוק כל חייו, שהוא כשופט יכול להגיע עד רמה מסויימת במעלת בתי המשפט ואילו אדם שמעד פה וומעד שם כלפי החוק יכול להיות נשיא בית המשפט העליון, נשמע אבסורדי לגמרי לא?

כאן באה לידי ביטוי מהות התורה.

התורה נותנת סיכוי לכל אדם, לא סתם סיכוי, אלא סיכוי "שיקומי" אמיתי עד למצב כזה שפותחים לאדם, שמעד, דף חדש אמיתי ומוחקים לו את כל המעידות ועוד הופכים אותם לטובה ויתר על כן, דווקא הוא, יכול להגיע לרמה כזו שאדם שכל חייו חיי בשמירה על החוק ועל הציווים לא יכול להגיע אליה.

ע"פ הדיוק בחסידות, צדיק אפילו לא יכול לעמוד שם לרגע (מדיוק המילים "אין צדיקים יכולים לעמוד בו" לא רשום להגיע או להימצא, אלא "לעמוד" כלומר אפילו לא לרגע).

החסידות מסבירה את הפרדוקס הזה בצורה נפלאה.

העולם שלנו נקרא "עולם התיקון"- עולם שבו אנו באים לתקן, לתקן את העבר שלנו.

התורה היא ה"מוסד השיקומי" הטוב ביותר עלי האדמות, היא נותנת צ'אנס אמיתי והזדמנות שווה לכל הטועים וכל מה שצריך הפעם הוא, לבחור נכון.

לכן בלוחות הראשונים היו חייבים להישבר, אין להם מקום בעולם שלנו, זה מתאים לעולם "רובוטי", עולם שאין בו בחירה ועולם שבו חיים ע"פ פחדים וע"פ חששות שאם לא, נגזר עלינו העונש במידיי.

לזה מנהיג כמו משה לא יכול היה להסכים!!!

הגדולה של החוזרים בתשובה, אלו שחיו בעולם השקר, אלו שטעו ועברו דרך לא דרך בחייהם, היא שהם יודעים להרים את העבר שלהם ולמנף אותו לחיים חדשים ומשובחים ופוריים בהרבה מהקודמים.

החוזרים בתשובה שחוו על עצמם כל כישלון, כל שקר של "חיי עושר" מזוייפים וריקים מתוכן אמיתי ולמרות שיש להם הכל מכל, כולל חיי הוללות ומה לא- הם לבסוף חשים ממורמרים ומתוסכלים.

תראו את רוב עשירי העולם ואנשי "ה- VIP" בעולם, רובם מטופלים ע"י פסיכולוגיים, מדוע?

כי האושר וההצלחה האמיתית מתחילים מבפנים, עמוק מבפנים.

אושר והצלחה שנתפסים רק בחיצוניות (בתי פאר, רכבי פאר וכו') אין בהם אמת.

אדם שיש לו הכל, תמיד יחשוב שאלו שרוצים בקרבתו, הם בעלי אינטרס לעומת אדם מאושר אמיתי שיודע לחבק ולהתחבר עם המון חברי אמת שסובבים אותו בכל רגע.

אדם שהיה ב"קרשים" ומגלה את האור ואת דרך הישר, יוכל להסביר טוב יותר, מכל אחד אחר, מה ההבדל בין המצבים.

צדיק אינו יודע מה מושך ברע, בחיי ההוללות, אין לו מושג בזה ובמילא לרוב אינו עוסק בזה (בחזרה בתשובה של אחרים) ביום יום שלו, לעומתו החוזר בתשובה ירצה לתת מהאור לו הוא זכה לכולם ויענין את כולם בסיפור האישי שלו.

קחו לדוגמא רב גדול בתורה שמעולם לא הכרתם ולעומתו את הרב אורי זוהר, שניהם מגיעים לעיר שלכם ושניהם באים למסור שיעור, למי תרצו ללכת יותר?

אני מניח ש- 90% מהאנשים ירצו לשמוע את הרב אורי זוהר- בגלל סיפור חייו המרתק מהמקום שהיה בעבר ולאן שהוא נמצא היום- זה הכח של החוזרים בתשובה, לכן דווקא בגלל היפוך של 180 מעלות באדם כזה וההשתדלות שלו לשמר את הדרך הנכונה בה הוא צועד לעומת ההיכרות והמשיכה לחיי ה"עונג" שהוא מכיר וחווה, דווקא בגלל אנשים כאלו, בגלל המאמץ שלהם, מגיע להם לקבל יותר מהתורה ולכן היא ניתנה בפעם השנייה עם "כפליים לתושיה" תורה הכתובה ותורה שבע"פ (ולמי שיאמר שהוא מאמין רק בתורה שבכתב ויש כאלו לצערי, אענה: אז כמאמין כזה, רק לתורה שבכתב, כיצד יסביר את הפסוק:" ואת תורותי ואת חוקותי בכל מועדי ישמורו .."(יחזקאל מד, כג) - והרי "תורותי" זה בלשון רבים ולפחות שניים?- איזה הסבר יהיה לו ל-"תורותי" באם הוא גורס רק לתורה שבכתב?)

לסיכום בענין זה- התורה נותנת מקום לתיקון ובכח התיקון הזה ניתן להגיע לרמות גבוהות יותר מכל אחד אחר שלא טעה מעולם.

נושא שני שהפרשה עוסקת בו זה הפסוק "ושיננתם לבניך"- על פסוק זה אומר רש"י "בניך -אלו התלמידים".

ובהמשך הפירוש שלו, רש"י מביא שלוש דוגמאות והוכחות לדבריו שאכן כוונת הכתוב היא לתלמידים ולא לבנים ממש.

בהמשך כותב רש"י: וכשם שהתלמידים קרויים בנים, כך הרב קרוי אב".

לכאורה הסיום קצת מיותר, כי אם התלמיד קרוי בן, אז לבטח מלמדו יהיה קרוי אב לא?

דברים אלו מתקשרים עם הסברו של רש"י למילה "ושיננתם- לשון חידוד הוא, שיהיו מחודדים בפיך" כלומר החובה על הרב /המלמד היא חובה רצינית שיש לעמול עליה רבות עד שהתלמיד יהיה מחודד בדברים שלמד.

עד כמה הרב/המורה צריך לעמול על חידוד התלמידים?

עד למצב כמו שאב היה מרגיש צורך ללמד את בנו (כמובן שזו הוראה גם לאם לבנה או לביתה).

אחד הפסוקים שרש"י מביא להסביר עד כמה המורה חייב להיות מסור לתלמידיו הוא הפסוק שאמר הנביא אלישע על רבו, אליהו הנביא, "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" ונשאלת השאלה מדוע בוחר רש"י דווקא בפסוק זה כאשר יכל להביא עוד לא מעט דוגמאות מפרשות קודמות ולא היה צריך להרחיק לכת עד לסיפורי הנביאים?

זה בדיוק המסר הענק של רש"י למורים ולמחנכים בעם ישראל.

הרכב של אז היה מרכבות הסוסים שהיו יוצאים איתם למלחמה ו"רכב" כזה כמובן שנותן יתרון במלחמה על פני חייל רגלי ואם זה לא מספיק רש"י עוד מוסיף "ופרשיו" כלומר, ללוחם שעל המרכבה צריך לתת גם פרש שיודע בדרך הכי מקצועית להנהיג את הסוסים והמרכבה כך שנותר ללוחם בעצמו רק להילחם ביתרון עצום על חייל האויב הרגלי כולל גם על לוחם אויב שרוכב על מרכבה, אבל עסוק גם בסוסים והנהגתם וגם בלחימה עצמה- דעתו הרי מוסחת ולא ממוקדת.

רש"י מחייב את המורי דרך לתת את כל כולם, את כל הידע, התמיכה המקצועית והאישית כמו הפרש המקצועי, כל זאת ע"מ שהתלמיד (הלוחם) שנתקל בבעיה בלימודו- יהיו מולו כל הכלים להצלחה וינצח ב"קרב הזה ובמלחמה הזו" עם הבעיה אליה נכנס או צריך להתמודד.

לצערנו, לא פעם אנו מוצאים פקולטות ל "מנהל עסקים" וכו' כאשר שום מרצה שם מעולם לא היה איש עסקים, אז האיך נוכל ללמוד ממנו באמת על חיי העסקים?

הייתם מוכנים ללמוד שחיה אצל אדם שלא שוחה או שחה מעולם- רק כי הוא יודע בתיאוריה או ב"עולם המשחקים", במציאות המדומה, מה עליו לעשות?

ומה הפלא שלבסוף רוב רובם של בוגרי תארי "מנהל עסקים" עובדים כשכירים בחברות ולא כבעלי עסקים, אבסורד לשמו.

כל זה מתחיל בתת מודע שהסטודנטים ספגו מהמרצה, שגם הוא אינו בעל עסק.

כמה מקרים אנו חווים כיום של מורים במקצוע ( ולצערנו שכחו במערכות שהם קודם "מחנכים" ) שבאים לתת את השעות שלהם למערכת וזהו.

חוסר תשומת לב אישית לכל תלמיד ואכפתיות רק מהישגים, כי בזה המורים (ולא המחנכים) נמדדים במערכת.

באם המושגים היו היום של "מחנכים", שאכפת להם מכל תלמיד, שרוצים לחנך ולא רק ללמד אז המחנכים היו גם עוסקים במיצוי הפוטנציאל של הילדים ובמיצוי הכישרונות הנפלאים הטמונים בכל ילד וילד לפי כשרונו והיו דואגים לטפח אותם במקום לדכא אותם ע"י גבולות והוראות מובנות מראש.

לא בכדי המערכת והסקטור היחידי שלא התקדם ב- 200 שנה האחרונות ויותר הוא סקטור ההוראה! 

אותם כיתות, אותו סדר ישיבה אותו לוח וכו' ...העולם השתנה ב- 180 מעלות, אבל מערכת החינוך עדיין לא התאימה את עצמה לשנות ה- 2000 בה אנו נמצאים, והסיבה?

בעבר הכינו את הילדים לדור הבא כעובדי ייצור, אלו היו רוב רובם של מקורות העבודה והפרנסה ולכן בייצור צריך סדר, היררכיה ושמירה קפדנית על כללים ונהלים.

היום המצב שונה לגמרי, מקורות הפרנסה והעבודה שונים מאוד ומגוונים, אבל מערכת הלימוד כלל לא עשתה התאמה בגלל הקיבעון שלה, אז מה הפלא שלא מעט נפלטים ממנה כיום?

ומכאן מיד לחיים שלנו כסוחרים:

לכל אחד יש מקום לתקן את האתמול, ללמוד משגיאות העבר.

זה מחק תיק וזה שפנה לקורס שאין בו תוכן פרקטי אמיתי וזה שהפסיד בעקיצה של "ברוקר" כי לא בדק אותו מעולם או כי "חי בעולם של סמוך על.." – הפעם הבאה שלו תהיה בדיקה מעמיקה ובטח יהיה קשה מאוד ל"הפילו" שוב בנושא זה.

סוחר שמחק תיק ראשון, בתיק הבא, במידה ויש לו אופי של מצליחן, הוא ילמד מכל טעות שעשה בעבר בתיק הראשון, הוא ידע לחפש את ההכשרה הנכונה, את המנטור הנכון, יחפש משהו מוכח עם תוצאות מוכחות, הוא כבר למד על בשרו את המשפט: "יש סיפורים ויש תוצאות" ולכן יחפש רק מנטור עם קבלות! ובעיקר יחפש הכשרה שתפתח לו את העיניים ושיבין את כללי המשחק בשוק ההון.

הוא יחפש מנטור שינהיג אותו ולא רק יכוון אותו (במקרה הטוב) כי מסחר מוצלח מורכב מהרבה חלקים.

ההנהגה תבוא בדרך של לימוד מקצועי (תתפלאו גם ללמוד צריך לדעת איך ללמוד), הוא יחפש להבין מה מזיז את המניה, מה הסיבות, מי השחקנים שכרגע יוכל לרכב עליהם ומתי שעתו להיכנס או לצאת ע"פ כללים מקצועיים- רק מי שעבר משבר קודם ומי שלמד בהכשרה קודמת ונכשל יוכל להבין את האיכויות הללו.

יחד עם זאת ההוראה לתלמידים היא להתייחס לדברי המנטור כאב ולזהות עד כמה באמת אכפת לו מכם, כמה הוא דוחף אתכם קדימה וכמה כלים הוא מוסר לכם, בכמה היבטים הוא "מתקיף" אתכם בשאלות להבנת מצב השוק והמניה- עד כמה הוא יודע גם לבקר אתכם קשה כשצריך ולהעמיד אתכם על מצבכם האמיתי במסחר ולפעמים גם לנזוף בכם בדיוק כמו גם לפרגן לכם.

מנטור שסוחר איתכם באופן מוכח, שנותן הכוונות בזמן אמת, שמציג תוצאות מוכחות מיום המסחר באופן מיידי, שיבינו כולם שהוא סוחר על מה שהוא מעלה לקהילה, רק מנטור כזה הוא בגדר "מחנך" ע"פ רש"י.

רק תלמיד שעבר מצב של קושי, כישלון וחזר ושינן ושוב שינן והכל נהיה לו חד בעזרת הכוונה והתמסרות של המנטור שלו, כאשר המנטור לוקח עליו את תפקידיי ה"רכב והפרש" ומשאיר מיקוד מירבי וכלים אמיתיים להתמודד במלחמה הזו של "שוק ההון" יוכל להצליח.

האמת היא שמסחר זה לא מלחמה, זה קרב מוחות ובעיקר קרב רגשות ומלחמה שלך עם עצמך כסוחר.

תנצח את עצמך (בהנהגת המנטור שסוחר באמת עם תוצאות ולא עם סיפורים) ואז תוכל לנצח גם במסחר.

זכרו במסחר אין מזל!!!

מזל הוא הזדמנות שפוגשת מוכנות ( אלון אולמן)

אם אתה מוכן למסחר ועשית כל מה שצריך להיות מוכן (ולא מה שאתה מספר לעצמך שאתה יכול) אז ההזדמנויות במסחר קיימות יותר מכל תחום עיסוק אחר בחיים.

שבת שלום ומבורך.

בתמונה מראה כיתה מפעם

כלום לא השתנה.