דברים

דברים


אנו פותחים בספר חדש, ספר דברים.

ספר דברים נקרא גם "משנה תורה", הספר בעצם חוזר על אירועי בני ישראל מאז יציאתם ממצרים.

זהו סוג של סיפור בני ישראל במדבר, אבל מתוך נקודת מבטו של משה, מנהיג העם.

ונשאלת השאלה מדוע משה חוזר על הדברים לבני ישראל רגע לפני הסתלקותו (מיתתו)?

נחדד מעט את השאלה: באם יש לו מה לחדש, זו הרי בעיה, כי יש אמרה שאומרת שתלמיד עומד על דעת רבו רק כעבור 40 שנה, אז מה יעזור באם משה, כרגע, מנסה ללמד את העם משהו חדש או להטיף להם מוסר, בשעה שהוא ממש רגע לפני מותו, כאשר עליו אישית נגזר, לא להיכנס לארץ ישראל?

החסידות מסבירה שאכן, יש כאן, מעל פני השטח, בעיה בהסבר על עצם אמירת הדברים של משה לעם, למרות שהם דברי תוכחה ולא לימוד, עדיין זה "מעט מיותר" וזאת מהסיבה שידוע הכלל הנ"ל, שאין עומדים על דעת הרב 40 שנה.

יחד עם זאת מוסבר, שאומנם נכון הדבר שלוקח לתלמיד לעמוד על דעת רבו ארבעים שנה, אך באם לומדים את השיטה של הרב ודרך מחשבתו, אין צורך ב- 40 שנה ולכן משה עמד, רגע לפני מותו, דיבר ולימד את העם מוסר גם רגע לפני הנחלה והכניסה לארץ ישראל.


דבר נוסף שהפרשה מספרת לנו, זו התזכורת לשבטים ראובן, גד וחצי משבט מנשה.

הם קיבלו כבר את הנחלה שלהם מעבר לירדן, משה הזכיר להם את הבטחתכם, לעבור את נהר הירדן לפני כולם ולהילחם בחזית לפני כולם.

"חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ..."

על שבט גד כתוב שניחן בכח מיוחד ומכת חרב מיוחדת ובעיקר אומץ ליבם מול האוייב עד כדי כך שהאוייב פשוט היה נס ונופל בפניהם.

וכמובן שהם עמדו בהבטחתם ועברו חלוצים את הירדן (אבל זה כבר בהמשך)


מה התורה באה ללמד אותנו בכל החזרה הזו ובמיוחד על חיי המסחר?

ראשית שיש לחזור על כל דבר לימוד לפחות פעמיים!!! (אני מציע לפחות 3 פעמים ויותר)

ישנם תלמידים שעברו על החומר או על חלקו וכבר רוצים לרוץ ולסחור.

הם עדיין לא הפנימו את אסטרטגיות המסחר, התמחורים ואת ההבנות ובטח שעדיין לא הפנימו את המנטליות במסחר.

מסחר הוא דבר הישגי ולא תחרותי, אין במי להתחרות, אבל יש להשיג הישגים שמתחילים בצעידה קטנה לתוך העולם שלנו.

פעמים הדרך חשובה יותר מכל תוצאה, התלמיד הופך אט אט לסוחר מקצועי, כי הוא כבר יודע לחבר את כל החלקים ומתחיל לסחור בצורה יותר וודאית מפעם, רמת הסיכונים לה הוא חשוף הולכת ופוחתת כי הוא מחבר את כל החלקים שפעם לא היו ידועים לו.

"אתה לא יודע מה אתה לא יודע... עד שאתה יודע"- (אלון אולמן).

הדרך להפוך למומחה ובעיקר בעצם המחשבה להפוך למומחה, ברורה לכל בר דעת, שזו דרך ארוכה, אבל לבסוף שכרה בצידה.

המומחה יודע שזה תהליך ארוך וקשה ואינו נבהל מהדרך להפוך למומחה, אבל הוא יודע שזו דרך של הישגים ולא תחרות, הוא יודע שאת התוצאות יראה לאט לאט וכשיסיים את המסלול הוא יפגוש את עצמו בדמות הגדולה יותר והטובה יותר שלו והדרך שעשה פשוט תגרום לו לאושר ענק, כי הוא השיג אותה בכוחות עצמו, כי הוא ידע לאורך כל הדרך ש"מנצחים לא מוותרים".

הוא עסק לאורך כל הדרך במה שכן יש לעשות, כפי שמתאים לאנשים מצליחנים ולא עסק בהאשמות לעבר האחר ולא עסק במה לא צריך לעשות.

הוא עסק במה מקדם אותו למטרה ולא במה שחבט בו בעבר, מזה הוא רק צומח ומתפתח.

כל זה מתחיל במסע ובהבנה שיש לחזור שוב ושוב על החומר ולשנן אותו וללמוד אותו ובעיקר להפנים אותו עד שחיים אותו לגמרי.

אותם אנשים שמצליחים במסחר הם גם העוברים חלוצים לפני המחנה, יש בהם את האומץ לחשוף את האמת, לחשוף את התוצאות שלהם בפני כולם.

הם אינם חוששים לומר בפרהסיה את דבריהם ברבים נגד הזרם השותק בתחום.

הם אינם חוששים להביא דברים חדשים לתחום, הם אינם חוששים להתריס בפני הדברים המיושנים שלצערנו ממשיכים ללמד בתחום ובעיקר עדיין להרעיל את השכל והמח בשיטות ובדברים מיושנים.

מי שאמיץ, בעיקר מומחה שהגיע לנחלה, אין לו חשש לעבור לפני המחנה ובעיקר, למרות הישגיו האישיים, הוא עומד שם ומושיט יד לעזרה לאחר, שאינו מכיר כלל, אבל באין יד שמחזירה יד אמיצה בחזרה, יד של מאמץ, יד של התחייבות לדרך- גם הוא לא יוכל לעזור לאדם כזה.


יש כאלו שמאמינים שהם למדו לסחור

ויש כאלו שיודעים שהם יודעים לסחור,

בדיוק כפי שיש כאלו שמאמינים שהם נמצאים במקום הנכון ללמוד מסחר, אבל כרגע הם שומעים רק סיפורים והגיעו לקורס (ולא להכשרה) עקב שמיעת סיפורים לעומת אנשים מצליחים שבדקו לעומק ויש להם הוכחות מבדיקות שעשו מהי הצלחה ומהי הכשרה אמיתית ובעיקר מי הוא זה שמוביל אותה.

כפי המשפט: "יש סיפורים ויש הצלחות" (אלון אולמן)

מי שהשיג הצלחות אין לו בעיה להציגם ברבים,

מי שמספר סיפורים- הכל נשאר בגדר סיפורים.


משה הביא תוצאות, הוציא את העם ממצרים מעבדות, הביא להם את התורה, אפילו פעמיים, היה שם ופתר להם כל תלונה ובעיה ובעיקר לבסוף הביא אותם עד לארץ המובטחת וגם כאשר הוא רגע לפני פרידה מהעם, לפני מותו, הוא דואג ש"החוזים" שנסגרו מולו, יקויימו ע"י הצד השני.

זו מנהיגות, זו אחריות וזו דרך פעולה של אדם מצליחן שלבסוף, מעבר להישג האישי, הוא גם משאיר חותם וערכים אחריו- אחרת מה שווים חייו?


"מנטור מעולה יגדיל את הסתברות ההצלחה שלכם ויקטין את הסתברות הפציעה" (או ההפסדים)- אלון אולמן.

תחשבו מעט לפני השבת, האם הייתם הולכים ללמוד שחיה אצל אדם שמעולם לא שחה?

אז מדוע אתם הולכים ללמוד מסחר אצל "מנטור" שלא ראיתם מעולם תוצאות עקביות שלו בחשבון חי מוכח ולא באקסל?

 HOUSTON, WE HAVE A PROBLEM!


תזכרו לאורך כל הדרך שלכם מס' משפטים שקראתי לאחרונה:

"הכאב הוא זמני, הכניעה היא נצחית"- אלון אולמן.

זה שלמדתם ללחוץ על כפתורים (אדום/ ירוק) וקצת צורות זה רק הכניס אתכם לאצטדיון,

ברגע שהבנתם את מהות המסחר ומה מניע אותו- עליתם למגרש,

ברגע שהבנתם מי אתם כסוחרים – הגיע הזמן להיכנס להרכב וגם להבקיע! (מאלון אולמן בהשאלה).


שבת שלום לכולם