בהר
בהר
פרשת השבוע היא פרשת "בהר".
"וידבר ה' אל משה לאמר בהר סיני".
האגדה מספרת שביום שה' רצה לתת את התורה על ההר כל ההרים החלו להתווכח מי ראוי שתינתן התורה עליו וכל "הר מכובד" אמר את טענותיו.
לבסוף ה' החליט לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך ביותר- הר סיני.
ונשאלת השאלה באם ה' רצה לתת את התורה על מקום נמוך מדוע לא בחר בעמק, לסמן את המקום הנמוך ביותר שאליו התורה יורדת?
המענה הוא פשוט:
האגדה היא הוראה לדורות, זו הוראה לכל מנהיג ומורה דרך לקהילה שלו ובטח לעם שלו.
חובתך להיות מנהיג של העם ולמענו, תהיה עניו וצנוע, יחד עם זאת אתה עדיין מורם מעם ולכן עליך גם לעמוד בתוקף, כמו הר, כשיש פרץ בעם ולמען תורת ישראל, אל תחשוש מה יאמרו ומה יגידו, כשיש מה לומר ולהתריע מפני בעיה- זו חובתך!!!
כך גם משה נהג, כתוב עליו שהיה העניו באדם, האם משה לא ידע במעלותיו? ברור שכן!
הוא רק ייחס זאת כמתנה מה' ולא אליו ישירות ותמיד אמר שאם יהודי אחר היה זוכה בזה כנראה היה טוב ממנו, אבל משה גם ידע לעמוד בתוקף מול כל פירצה וחולשה בעם ולתת לו דברי מוסר, כפי שגם ניראה לאורך הפרשות הבאות.
משה היה עניו ומצד שני תקיף כמו הר, אומנם נמוך כמו הר סיני, אבל עדיין לא עמק, בשל אחריותו להגן על התורה.
הנושא השני שעליו מדברת הפרשה היא מצוות השמיטה.
על עובד האדמה לעבוד, לזרוע, לחרוש וכו' שש שנים, ע"מ שבשנה השביעית יוכל לנוח, לשבת בנחת וליהנות מפרות האדמה וללכת ללמוד תורה שנה שלימה.
התכלית היא לא העבודה בשש השנים, התכלית היא השמיטה!
בדיוק כמו השבת- כל השבוע אנו עמלים, בשביל השבת ולא ההיפך.
כלומר מטרת ההצלחה היא הנחת, המנוחה והעבודה היא הצורך שבדרך.
כך גם במסחר.
מנטור ומוביל קהילה חייב להיות גם רך ועניו ומצד שני גם איש של תוקף שלא חושש לומר את דעתו על דברים ובטח להזהיר בתוקף מכל מיני בעיות בתחום שלו.
גם התלמיד חייב להיות בזעיר אנפין כזה, מצד אחד הוא חייב לשאול וללמוד, "אין הביישן למד" ומצד שני לדרוש מהמנטור שלו שלא "הקפדן מלמד" וכשיש בעיה עליו להרים את קולו ללא חשש ומורא, כמובן כל זה במידה ואכן יש לו טענות אמיתיות מוכחות ולא ספקות או דברים שמגיעים מצרות עין, כי אז אבוי לאותו אחד שמנסה להרקיב את כל סל התפוחים.
בנוגע לנושא השני, הוא מתקשר לדרך ההצלחה במסחר.
אנשים חושבים שיבואו למסחר, ישירות לשנת השמיטה, ישירות לנחלה ומיד יעשו רווחים ו"מכה" ו"בוחטות", הגיעו לגן עדן, אבל שוכחים את שש השנים שחייב לעבוד על האדמה כל יום, כל היום, בשביל שבשנה השביעית ייהנו מהפירות ויוכלו לשבת ולנוח.
נכון שהברכה תחכה להם בשנה השביעית, אבל ללא העבודה בשש השנים הקודמות, לא יקרה כלום.
כך גם במסחר, "יגעת ומצאת תאמין"!
ההצלחה תגיע רק לאחר השקעה, התמדה, תרגול ורצון להצליח ויהי מה.
ללא כל העבודה הזו של השקעה בעצמך בידע, בזמן, הפנמה- שום אדמה, פוריה, ככל שתהיה, לא תניב לך פירות טובים.
אין קצירה ללא זריעה וחרישה קשה.
שבת שלום לכולם.