אחרי מות - קדושים

השבת נעסוק בפרשת אחרי מות- קדושים, שהשנה היא פרשה מחוברת (קוראים שני פרשות יחד כאחד).

ובהקשרה נעסוק גם בימי "ספירת העומר".

פרשת אחרי מות - עוסקת בעיקר בציווים שלאחר מות שני בני אהרון, לאחר שאלו התקרבו יותר מידי לקדושה, שלא ע"פ הכללים ולא בזמנים הנכונים (יום כיפור) ונכנסו ללא הכנה מתאימה לקודש הקודשים ולכן הם מתו, יותר נכון נשמתם יצאה מהם- מה שבתורה מוגדר כ"נשרפו".

במקביל פרשת קדושים פותחת בתחילת הפרשה בפסוק:

"קדושים תהיו כי קדוש אני- אני ה' אלוקיכם".

המילה "קדוש" במשמעותה היא מובדל.

הקב"ה מצווה אותנו להיות מובדלים ושונים מאומות העולם למה? – "כי אני ה' אלוקיכם"!

זה שבורא עולם מובדל מכולנו ומכל העולם זה ברור, אבל איך יתכן לצוות אותנו להיות מובדלים כמוהו, כאשר אנו דומים בתכלית לאומות העולם- כולנו הרי נראים די דומים?

במהותו היהודי – שונה!

ביהודי טמון כוח האין סוף שניתן לו מהבורא.

עלינו כתוב שיש בנו "חלק אלוקה ממעל ממש"- כלומר חלק מהאלוקים, שהוא אין סופי ולא נתפס בכלל בדעת, נמצא גם בנו, כך הבורא יצר אותנו בעולם, כידוע שחלק מאין סוף הוא גם אין סוף- הרי לנו שיהודי הוא אין סופי.

רק לידיעה כללית, לפני שהבורא ברא את העולם, כתוב שהוא התייעץ עם נשמות בני ישראל לפי הבריאה, עם כל אחד ואחד מאיתנו ורק בהסכמה שלנו נברא העולם ורק בהסכמה של כל אחד ואחד מאיתנו הסכמנו לרדת לעולם הזה למטה במקום להישאר בעולמות רוחניים ולהתענג מזיו הבורא כחלק בלתי נפרד מאיתנו.

רק שלבורא היו תוכניות נוספות עבורנו וכשותפים שלו לבריאה, הסכמנו לרדת לעולם הזה, בגוף שדומה לאומות העולם ולעשות מצוות ומעשים טובים ע"מ להשריש את העולם הרוחני כאן למטה, עד אשר נראה כאן גילוי משיח מלא, שאז הרוחניות העליונה תשרור גם בעולם שלנו הגשמי הזה, כלומר, העולם הגשמי והגס שלנו, יהפוך לעולם עדין ורוחני מאוד.

שימו לב מה קרה לעולם מתחילת הבריאה ועד היום- עד כמה הפכנו לאנשים רכים יותר במהות.

פעם, כל גבר היה מאוד גס, כי הוא, לרוב, היה חייב להיות צייד והאישה גם היא עבדה מאוד קשה, בתקופות הקדומות, לעומת היום.

פעם אכלנו מאכלים מאוד גסים וקשים והיום, כולנו, היות והפכנו לאנשים די רכים ועדינים במהות, אזי גם  המזון/האוכל שלנו הפך לעדין כמעדני טעם- רק להבין עד כמה העולם השתנה ועד כמה התהליך שהתורה מדברת עליו קורה בשלבים מבלי שנרגיש בכלל "עולם כמנהגו נוהג"- מי שחד אבחנה ולא נותן לשינויים הקלים והאיטיים לבלבל אותו- מבין את רוח השינוי שקורה לנגד עינינו.

גם ימי הספירה במהותם פועלים בנו זיקוק רוחני ופיזי וכל יום הוא נגד ספירה שונה בספירות הרוחניות שאנו "ממשיכים" - מורידים למטה, לעולם הזה שלנו, בדרך להפוך אותו לעולם רוחני עדין.

המילה "ספירה" במשמעות הפשוטה שלה היא ספירה בפועל.

ויחד עם זאת היא גם מהמילה "ספיר"- אבן מיוחדת מאירה , זוהרת ובוהקת.

המטרה בימים הללו להיות בוהקים ומאירים, להאיר את העולם בטוב שלנו, ע"י ש"מעט אור דוחה הרבה חושך".

וכן מהמילה "סיפור"- לספר את הסיפור (מיציאת מצרים ועד מתן תורה כל הקשיים והניסיונות עד קבלת התורה, התכלית של יציאת מצרים ועצם ענין ב"קדושים תהיו"), מדוע חשוב להמשיך ולספר?

כי בכך אנו קודם מנקים את עצמנו, כמו בשיחה עם פסיכולוג, דבר שני, מנציחים ומעבירים את הדברים לדור הבא בדיוק כמו בהגדה של פסח ("והגדת לבינך").

לא סתם גם בהמשך הפרשה אנו מצווים על שני מצוות חשובות:

ואהבת לרעך כמוך"

ו"לא תעמוד על דם רעך".

אנשים חושבים כיצד אני יכול לאהוב את האחר כמוני? – האם אני מסוגל לחוש אותו בכלל?

מה עובר עליו ובטח במחשבתו?

המטרה, אומר הבעל שם טוב (אוהבם של ישראל), היא קודם כל ללמוד לאהוב את עצמך,

ברגע שתלמד/י לאהוב את עצמך, אתה תבין איך לאהוב את החבר/ה שלך.

ברגע שתבין שלכולנו שורש אחד ומהות אחת של הבורא ובמהות אין בנינו שום הבדל, ואדרבא, אנו דבר אחד לגמרי, אזי יהיה גם קל לנו להרגיש את האחר ומה מציק לו או משמח אותו כאחד.

ב"לא תעמוד על דם רעך" יש מצוות חובה.

כאשר מבחינים בסכנה של האחר, חובה עלינו לעזור לו.

למה חובה עלינו לעזור לו?, אולי בעזרה שלנו נסכן גם את עצמנו בכל מיני סכנות (שוד, מריבה, תביעה וכו')?

אומרים המפרשים, שהיות והמקרה נראה דווקא על ידינו ואנו נמצאים במקום – כיוונו, מלמעלה, שדווקא אנו נעשה את המצווה הזו כתיקון למשהו שעשינו בעברנו, בגלגול הקודם, וכך לתקן את שורש הנשמה שלנו מחדש ולכן אנו נקבל כוחות מיוחדים להצליח בעזרה הזו וגם נצליח בה ללא נזק!

"דם" בתורה נחשב בתורה גם כסף וממון וכתוב ש"ממונו של יהודי חביב עליו כגופו".

ולכן גם במתן עזרה כספית או מתן עזרה בפקיחת העיניים של האחר כאשר משהו מנסה "להפיל" או ל"עקוץ" אותו או "לעבוד" עליו- חובה עלינו להתריע על כך ברבים ומובטח לנו שלא נינזק!

כל זה מתחיל ונגמר ב"קדושים תהיו" -תהיו מובדלים, למה? 

"כי קדוש אני"- אנחנו חלק מאלוקים ויש לנו תפקיד בעולם!

הפרשה מגיעה לאחר שנוצר מצב של "אחרי מות", כי אם לא הצלחנו לעזור/לא שמענו על המקרה הקודם ל"מות" ולכן התורה מלמדת אותנו שניתן לעזור גם לאחר מצב ה"מות".

כך גם במסחר!

חובה עלינו להיות שונים במחשבה.

צורת חשיבה ומסחר כמו כולם לא תבדיל אותנו מהשאר ונהיה דומים בתוצאות כמו לכולם (96% מופסדים), רק כאשר נחשוב מחוץ לקופסא ונחשוב על כל הדברים מסביב לנר היפני שאנו רואים ונחשוב בצורה מובדלת ושונה- נצליח.

למה? - כי עצם ההבדלה תייחד אותנו.

מחשבה יוצרת מציאות, הרבי תבע את המשפט: "תחשוב טוב יהיה טוב"! כלומר, הכל תלוי בנו ובנו בלבד- תחשוב אחרת ושונה מכולם על המסחר- אתה תצליח יותר מכולם.

תנסה להיות כמו כולם (אומות העולם) סופך לסיים, כמו הרוב, עם הפסד ויציאה מהתחום.

את כל זה משיגים ע"י שיטות מסחר כמו אבן ה"ספיר", שהשיטות יהיו מוארות אצלנו, מופנמות ובוהקות דרכינו, ברגע שנשלוט במחשבה- מה בעצם אנו מזהים מעבר לנרות, בעין שצופה וביד שמשדרת פקודה ללא היסוס, כי אנו כבר בוהקים ומאירים קודם, אז הביטחון מגיע והמשמעת היא כבר דבר שבא מאליו, בגלל שאנו "זוהרים ומאירים " בשיטות שלנו שכבר הופנמו אצלנו.

החובה שלנו היא גם לספר- לספר על ההצלחות וכן גם על הכישלונות, לספר לחברים מה עבר עליך בטרייד ולדעת לשחרר החוצה גם חוויה קשה או טובה, כאחד, כי עצם השיח על הכישלון- משחרר ומנקה וגורם לך לקבל תובנות חדשות, הן דרך עצמך והן מביקורת בונה, מחבריך לקהילה.

החובה היא גם לספר לאחרים, ממה אתה נהנה ובזכות מה אתה מצליח, זה חלק מהדרך להפוך לזוהר ומקרין הצלחה עד להצלחה ממש כמו גם להוקיר תודה ולא להיות כפוי טובה, שאז הכל מתהפך עליך.

לא ניתן להשאר רק במצב של ספירת הרווחים/הצלחות לעצמך ולכן מחשבה על הספירה אינה תואמת את ההלכה, אלא דווקא בהוצאת הספירה בברכה (מלשון הברכה - הורדה למטה) ומה טוב במנין של אנשים כלומר ברבים, לספר על הרווחים ברבים.

כל זה תהליך לא קצר ולא קל, השינוי הוא איטי, אבל הוא מחלחל מיום ליום ומטרייד לטרייד ומכל הצלחה/הפסד למדים, עד שיום אחד פשוט כל ה"אסימונים" נופלים לנו וההצלחה מגיעה בצורה שאפילו לא תארנו לעצמנו, הכל מתחיל בצעד קטן של מעשה ובצעד קטן של עוד השקעה וצעד גדול של החלטה- "אני רוצה להצליח!!!"

אבל כל זה יכול לבוא לידי מעשה כאשר אנו לא מתעלמים משני דברים חשובים:

אהבת הזולת ועזרה עבורו- בקהילה ולא נחשוש לומר לו את האמת, כביקורת נוקבת, להצלה של כספי החבר/ה בהמשך וגם לא לחשוש לחשוף את הרע שבחוץ ללא שום חשש כלל וכלל- כי האמת מנצחת בסוף – כי היא מאירה לעומת החושך ולמרות שלחושך ולרוע ולשקר קל להגיע למרחקים ולסנוור רבים וטובים, האמת בסוף מנצחת כי היא מאירה.

רק מי שניחן במידות של אמת ומאירה בו האמת- יודע לזהות מיד שקר ממרחק - כי נפשו הורגלה לשנוא את השקר והכזב ולכן הוא לא יכול לשבת בחיבוק ידיים כאשר הוא שומע שקר ומזהה אותו ממרחקים.

גם למנטור קהילה יש תפקיד "מפתח" בנושא.

על המנטור לא לחשוש לומר את דעתו ברבים ובטח על טריידים לא טובים, למרות רווחים נקודתיים, חובה עליו בזה לשמור על ניקיון כפיים וראש ולא לחשוב על פרסום של רווח באם הטרייד של התלמיד לא טוב.

מנטור אמיתי אינו חושש לומר את דעתו לתלמידים ולקהילה שלו, גם בצורה נוקבת וישירה באם מטרתו לעורר אותם בדרך להצלחה- הרי לא בחרו בו רק בגלל היותו נחמד, אלא בעיקר עקב ההכוונה והביקורת ללמוד בהמשך.

לסיכום :

להצלחה במסחר צריך להיות מובדל כסוחר, מובדל בשיטות המסחר שלך ומובדל בקהילה יחודית שבוהקת וזוהרת כמו אבן ספיר.

ואת כל זה יש לעשות מתוך אהבת הזולת כאילו מדובר בכספך שלך ממש.

אסור לנו לחשוש מלבקר את החבר בקהילה באם אנו רואים שהוא מנווט בדרך הלא נכונה.

את האמת יש לומר! - "אהוב אפלטון ,אהוב אריסטו, אבל אהוב האמת יותר מכולם" (משפט שמופיע בלא מעט דברי קודש ביהדות ויסודו בפילוסופיה היוונית)

שבת שלום.